אני לא יכולה להשאיר לחם חמץ בשום אופן! האם אני יכולה להכין לחמניות של פסח מקמח מצה? הכוונה היא להשתמש בלחמניות האלה עבור לחם משנה (המוציא) בשבת הגדול שחל השנה (התשפ"ה - 2025) בערב פסח הלחמניות הנ"ל עוברות בישול! להלן - מבשלים את הקמח-מצה במים רותחים ושמן, מורידים מהאש, מוסיפים ביצים , מכינים מהעיסה כדורים ואופים בתנור)

שלום וברכה, לגבי ברכתם של לחמניות אלו יש ספק אם ברכתם המוציא או מזונות (עי' מ"ב קסח נט). למעשה ראוי לאוכלם בתוך הסעודה של לחם, אך אם אוכלם בפני עצמם מספק מברכים עליהם מזונות, וממילא אי אפשר לקיים בהם סעודת שבת. וגם על הצד שברכתם המוציא הם לא פתרון טוב לשבת הזאת, כי אם אכן ברכתם המוציא ממילא אסור לאוכלם בערב פסח. אם את רוצה שהבית יהיה לגמרי כשר לפסח כל השבת, הפתרון הוא כך: להכין מצה מבושלת או מטוגנת. האופן הנכון לעשות כן הוא להוריד את המרק מעל האש. להכניס כמה מצות שצריך לסעודה לתוך המרק, וטוב להשאיר אותם שם עד שהמרק יצטנן. באופן הזה המצות נשארות שלמות וברכתם המוציא ויוצאים בהם ידי חובת לחם משנה. ומצד שני מותר לאכלם בערב פסח כי הם עברו בישול. כך עשה הרב עובדיה יוסף וכך המליץ לעשות בכל שלש הסעודות של שבת (חזון עובדיה עמ' רסב, ראה גם מ"ב סי תעא ס"ק כ שהתיר לאכול מצה מבושלת בערב פסח). החסרון בפתרון זה הוא שיש מי שמחמיר לא לאכול בערב הפסח מצה מבושלת (ראה שער הציון תמד א). הרחבה: כתב המשנה ברורה (סימן קסח ס"ק נט): "והסכמת הרבה אחרונים דאם בישלן בקדירה או טגנם במחבת במשקה דחשיב כבישול אף שיש בכל אחת כזית ויותר מברך עליהם במ"מ [ואפילו אם אכל הרבה] וכן הוא מנהג העולם ואם אפאן נכון שלא יאכלם כ"א בתוך הסעודה אלא א"כ נילוש ברוב שומן או דבש דאז מברך עליהם במ"מ". עכ"ל המשנה ברורה. הרי שפירורי לחם או פירורי מצה שאפו אותם יש ספק בברכתם. וממילא מספק מברכים מזונות אם לא אוכלים בסעודה (עי' הליכות ברכות קסח לו). אמנם בהמשך כתב השולחן ערוך (קסח יד): "חלוט (פירוש כמין פת חולטין אותו ברותחין) שאח"כ אפאו בתנור, פת גמור הוא ומברך עליו המוציא". אם כן מדוע בפירורי לחם שאפאם הסתפק המשנה ברורה מה ברכתם ומספק מברכים מזונות, ופת שחולטין ברותחים ואחר כך אפאו ברכתו המוציא? ביאר הפסקי תשובות (קסח הע' 169): "והנה, לענין פת שבישלוהו ברותחין בפתיתין פחות מכזית, דפסקינן שאיבד תואר פת וברכתו מזונות וכמו שמבואר בשו"ע סעי' י', ואף אם אפאוהו שוב אח"כ, אינו חוזר לדין פת, וכדכתבינן לעיל הערה 112, אך שאני התם שאיבד הלחם תוארו ע"י הבישול פחות מכזית, ולכן שוב אין חוזר לתוארו ע"י האפיה, משא"כ הכא בבצק שעדיין לא נאפה, אין הבישול גורע מתועלת האפיה שאח"כ לתת לו תואר לחם ע"י האפיה". בנידון שלנו היה מקום לומר ששוב יש תואר לחם לאחר האפייה בלחמניות אלו, אך מאידך אפשר שהבישול מוציאו מתואר לחם. נוסף על כך יש צד נוסף לומר שברכתו מזונות בנידון שלנו שהרי ציינת שמוסיפים שמן וביצים. אם השמן והביצים הם רוב לעומת המים ודאי שברכתו מזונות. ואף אם אין בשמן וביצים רוב לעומת המים אם יש להם טעם חזק ברכתו מזונות (עי' מ"ב קסח לג, וזאת הברכה עמ' 17 הע' 2 בשם החזון איש שביאר כך את המ"ב). לבני ספרד אפילו אם רק טעמו של השמן והביצים ניכר ומורגש בלחמניות ברכתם מזונות (שו"ע קסח ז, וראה וזאת הברכה עמ' 18). אם כן יש כאן ספק בברכה, אך כאמור לגבי ערב פסח שחל בשבת אין כאן פתרון כי אם זה מזונות אין כאן סעודת שבת, ואם זה המוציא אי אפשר לאוכלו בערב פסח. לגבי ליל שבת, אפשר לאכול מצות רגילות. מעיקר הדין איסור אכילת מצות בערב הפסח מתחיל מעלות השחר (מ"ב תעא יב, חזון עובדיה עמ' רנט). אך יש מחמירים לא לאכול מצות כבר מליל י"ד (בן איש חי, וכן נטה האגרות משה כמובא בחזון עובדיה שם). ויש נוהגים לא לאכול מצה מתחילת החודש (מ"ב שם). לגבי סעודה שלישית ספרדים יכולים לאכול מצה עשירה (שו"ע תמד א). ויש מהפוסקים האשכנזים שהתירו לאכול מצה עשירה בערב פסח (עי' שש"כ נו הע' מט). אך יצוין שהגר"מ אליהו סבר שיש חשש חמץ במצה עשירה המצויה היום. אשכנזים שנהגו לא לאכול מצה עשירה, או ספרדים שאין להם מצה מבושלת או מצה עשירה שאין בה חשש חמץ, יכולים לאכול בסעודה שלישית בשר ודגים ולפחות פירות. כמו כן יכולים לאכול קניידלאך (כופתאות מבושלות). אך קניידלאך מותר לאכול רק עד השעה העשירית, שזה בערך 15:53 (רמ"א ומ"ב שם). שנזכה לאכול מן הזבחים ומן הפסחים!