קבלן שפגע בקיר של שכנו תיקן את מקום הפגיעה וצבע אותו בצבע שבחר השכן, אך נוצר הבדל בגוון בין החלק המתוקן לשאר הקיר. השכן דורש שיצבעו את הקיר כולו כדי שיהיה אחיד. האם הוא רשאי לדרוש זאת על פי ההלכה?

מעיקר הדין, נראה שאין לחייב את המזיק בתשלום מעבר לנדרש לתיקון הנזק שגרם, ובפרט כאשר אינו מקובל לצבוע הכל במציאות כזו. כמו כן יש מקום לומר שהשכן הביא על עצמו את התוצאה הנלווית לבחירתו, ואין לחייב את הקבלן בצביעה הנוספת. עם זאת ראה בהרחבה שיש עוד פרטי דינים, ואם אין הסכמה בין הצדדים יש לברר נידון זה בדין תורה. הרחבה: דנו הפוסקים בדין המזיק חפץ שלא נפחת מגופו, אלא רק פגם במראהו. הנה הש"ך (חו"מ סימן שפ"ז ס"ק ז), בהביאו את דברי היש"ש, דן בפטור על שף מטבע, והקצות החושן (שם ס"ק י"א) מביא טעם נוסף לפטור משום היזק שאינו ניכר. מאיד, מדברי הנתיבות (סימן ש"מ ס"ק ג) משמע שיש לחייב את המזיק בהוצאות תיקון חפץ שניתן להשיבו לקדמותו. נמצא שאין הדברים פשוטים בכל מקרה, ויש לבחון אם מדובר בנזק ממשי המחייב תיקון, או בפגם במראה בלבד שאין דרכם של בני אדם להוציא עליו הוצאות תיקון. כעין זה כתב החזון איש (ב"ק סימן ו' אות ג'), שאף במקום שיש חיוב על תיקון הנזק, אם המציאות היא שאין רגילות לתקן נזק מסוג זה ואין ירידת ערך, אין לחייב את המזיק בתשלום. עיקרון זה עשוי להיות משמעותי גם בנידון דידן, אם צביעת מחצית הקיר אינה נחשבת לפגם משמעותי, ואין רגילות לצבוע את הקיר כולו בעקבות נזק מקומי, אין הכרח לחייב את הקבלן בהוצאות נוספות. (וע' בספר חשוקי חמד ב"ק נט:, שדן בשאלה זו, והניח את הדבר בצ"ע, והוסיף שאם הקבלן יחוייב לצבוע, השכן צריך להשתתף בחלק מההוצאות, שהרי כעת נהנה בקיר צבוע מחדש). למעשה, אם הקבלן מבקש את ההדרכה ההלכתית כיצד ראוי לנהוג, ובאופן שאין מחלוקת בין הצדדים ואין חשש של שמוע בין אחיכם, נכון לבחון את המציאות בפועל, מה הייתה סיבת בחירת הצבע, עד כמה הבדל הגוונים ניכר, והאם מקובל מבחינה מקצועית לצבוע את הקיר כולו בעקבות פגיעה כזו. בהתאם לכך יש לשקול אם ראוי, מצד הישר והטוב, להשתתף בצביעה מלאה, אף אם אין חיוב גמור לעשות כן מעיקר הדין. בהצלחה רבה,