בבניין שנבנה על פי הסכם עם הקבלן, שלפיו הדירות מיועדות לשומרי תורה ומצוות בלבד, רכשו הדיירים את דירותיהם על דעת תנאי זה. כעת מבקש אחד הדיירים למכור את דירתו לאדם שאינו שומר תורה ומצוות. האם ניתן לחייבו על כך?

שלום וברכה, יסוד גדול בדיני שכנים הוא שכל הנכנס למקום נכנס על דעת התנאים והמנהגים שנוהגים בו (יסוד זה מבואר בתחילת מס' ב"ב ובראשונים שם וכן בסוגיות נוספות בש"ס). לכן אם מדובר בתנאי מפורש שהוסכם עם הקבלן מראש, והדיירים רכשו את דירותיהם על דעת כן, מוכר הדירה צריך לעמוד בהסכמה זו. ופשוט שאם יש חוזה כתוב, הולכים על פיו. וכן מצינו בגמרא (ב"ב ח:), שרשאין בני העיר להתנות תנאים שלהם, ורש"י שם (ד"ה רשאין) מבאר שיש לכך תוקף גמור, כל עוד אינם עוקרים דין תורה (ובעניין ועד בית והגדרת מנהג המחייב, ראה בס' נועם המשפט ח"ב וג'). אמנם, יש להבחין בין עצם החיוב ההלכתי לבין האפשרות לאכוף אותו בפועל בבתי הדין הפרטיים (אלא אם כן הדייר מוכן לקבל על עצמו את הכרעת בית הדין). בברכה רבה,