שבוע טוב לכולם ! אני מנסה ללמוד מסכת קנים מתוך התלמוד בבלי הוצאת ווילנא, היא מופיעה בין מס׳ מעילה ומס׳ תמיד. אני מתקשה עם המשנה ב׳ פרק א׳ בפיסקא : "וכן עולה שנתערבה בחובה אין כשר אלא כמנין עולה שבחובה בין שחובה מרובה ונדבה מועטת". הפירוש הרא״ש מסביר ככה (עיין למטה, עמוד שני, שורה ראשונה) : "וחובה מרובה ונדבה מועטת כגון שנתערבה עולה בד׳ קני חובה מקריב מהן ד׳ עולות ולא יותר דשמא כל הד׳ היו מקני חובה והוקבעו כל האחרות לחטאות והרי עולה מעורבת בהן וימותו חמשתן". לא מובן כלל, הרי מיד אחר הקרבת הציפור הראשון לשם עולה, יש אפשרות שהוא שייך לאחד מן הקנים וממילא בן זוגו נקבע לחטאת ואם כן כבר אי אפשר להקריב ציפור שני לשם עולה היות ויכול להיות שזהו החטאת הנזכר לעיל שיקריב לשם עולה ! החטאת הזה הוא כמו הזאב בדיר הכבשים, הוא חוסם כבר הכל, נכון ?

שלום הרש"ש בפירושו למשנה והמלאכת שלמה בפירושו למשנה ג' כתבו שמדובר במשנה שהאישה הפרישה את ארבעת העופות לשני הקינים של החובה בבת אחת, שרק במקרה זה יכול הכהן לבחור ולקבוע שני עופות ולעשותם חטאת או עולה והשנים האחרים יופרשו ממילא לקורבן השני. אבל אם האישה הפרישה כל קן בנפרד, כל קן נחשב בפני עצמו, ועל הכהן להקריב כל קן בפני עצמו, ואם הקינים התערבו הכהן לא יוכל ליטול שני עופות מהתערובת ולהקריבם לחטאת או לעולה כיון שיתכן שהכהן יטול שני עופות מאותו קן. יום טוב