שלום כבוד הרב הרב קוק כותב ומסביר בהרבה מקומות את גודלו של הדור ואת כך שזהו דור שמוכשר לגאולה. הרב קוק מגלה לנו את הפוטנציאל הנסתר הגדול שיש בדור, אבל מצד שני בחיים היום יומיים אנו רואים את הדור עוסק בדברים קטנים וחומריים. אדם שרואה ומאמין בצד הנסתר של הדור ורואה בצורה המעשית את הצד הנגלה של הדור יכול להגיע לאיזשהו מצב נפשי של כאב וייסורים על אותו פער. מצד אחד הוא יודע על הצד הנסתר ואת מעלתו של הדור אבל מצד שני הוא רואה את הרמה המעשית של הדור, והוא מרגיש מהפער הזה מצב נפשי של כאב עצום על כך שהדור מהלך בחושך כאשר האור נמצא לידו כל הזמן. איך אפשר להצליח לחיות עם אותו כאב פנימי חזק? איך אפשר לא לנרמל את הכאב החזק על הפער בין הרצוי למצוי ולטשטש את אחד מהצדדים או את הרצוי או את המצוי? תודה רבה כבוד הרב!

אתה צודק בהגדרת הפער בין הנגלה לנסתר פער זה קיים בכל תחומי החיים לא רק בנושא המדובר לא כל אחד מסוגל לראות את הדברים במבט כפול כמו הראי"ה סומא נעזר בפיקח שיראה לו את הדרך