שלום וברכה אם ראיתי אדם מתעסק עם פלייר במנעול של מקווה עירוני, וכאשר ראה אותי הכניס את הפלייר לכיס ונכנס למקווה, בפועל לא ראיתי מה עשה. האם מותר לדווח למועצה הדתית או שיש כאן הלשנה אסורה, ושהמועצה תבדוק במצלמות האבטחה וכו'? תודה

שלום וברכה, אין הדבר נחשב הלשנה ולשון הרע אלא להיפך, יש מצוה וחיוב לספר למועצה הדתית או לגורם אחר רלוונטי (חפץ חיים, רכילות ט, סעיף א ובאר מיים חיים ס"ק א. עיין שם שמי שלא מספר עובר על איסור 'לא תעמוד על דם רעך'). לפעמים יש מקום להזהיר את הגנב לפני שמוסרים אותו למשטרה, אם חושבים שיש סיכוי גבוה שהאזהרה תספיק להרחיקו ממעשיו. אינני חושב שכל אחד יכול לקחת על אחריותו החלטה כזאת, ולכן במקרה שלנו כדאי למסור את העובדות למועצה הדתית, והם יחליטו (אולי על פי רב המקום) מתוך שיקול דעת אחראי אם נכון למסור למשטרה את העובדות או להזהיר את החשוד. הרחבה: בספר כל משאלותיך (עמ' תג) נשאל הגר"ח קנייבסקי זצ"ל: שאלה: פלונית ערכה קניות בצרכניה ונגנב מהעגלה שלה מצרכים, יש מעגל סגור של צילומים ורואים בדיוק את האשה שגנבה, האם מותר למוסרה למשטרה, זה יגרום לה ביוש גדול? תשובה: מותר, הרי אם לא, היא תגנוב שוב ושוב את כולם, ואם כעת היא לא תמסור, בסופו של דבר מישהו אחר ימסור אותה בגניבה הבאה. מובא שם בהמשך שבעלה של הנגנבת שאל שוב את הגרח"ק על עניין זה, ולבסוף הורה הגרח"ק שיגידו רק לגנבת אישית כי יודעים וידוע להם מה שעשתה, ויזהירו אותה שאם תמשיך במעשיה יפרסמו. בספר פרי שמואל (שמועות מהגרש"ז אוירבך, בחלק התשובות מהרב יצחק פריימן עמ' מג') מובא שהיה מקרה שנהג מונית רימה. שאלו את הגרש"ז אם אפשר להתלונן על הנהג בחברה מכיון שהיה חשש שאם יתלוננו עליו זה יפגע לנהג בפרנסה. הגרש"ז השיב שקודם צריך להזהיר את הנהג שאם ירמה עוד פעם יתלוננו עליו בחברה. אמרו לרב: הרמאים רואים שהחרדים לא מלשינים ומנצלים את המצב לרמות יותר. הגרש"ז אמר: היה פעם מוסר אחד שלפני פטירתו ראו אותו אומר משהו לבנו בשקט. כבר היו בטוחים שהוא חזר בתשובה והוא מוסר לבנו דברי יראת שמים לפני פטירתו. התקרבו ושמעו אותו אומר לבנו שכדאי לו להלשין על החרדים שהם לא יעשו לך כלום... ובחשוקי חמד (יומא דף עח. - ענין א) כתב שגננת בחוץ לארץ שראתה בועה מוגלתית על אצבע של ילדה בגיל חמש, ואמרה הילדה שהשכן העבריין שרף לה את האצבע בברזל חם, ונראים הדברים כאמת, כי הילדה בעלת דעה, למעשה יש למוסרו למשטרה, כי הוא עבריין, ומגיע לו עונש למוסרו לערכאות ע"ש. ובחשוקי חמד (בבא קמא דף סז: ענין א) נשאל על מעשה שהיה בנהג ששכח ארנק עם כסף בתחנת דלק על השלחן במשרד, בארנק היה כסף רב, ומסמכים יקרים, כששם לב בחסרונו, חזר לתחנת הדלק ושאל את העובדים האם מצאו את הארנק, והשיבו בשלילה. הם הלכו לבדוק במצלמות הנסתרות, וגילו שנהג מונית אחד גנב את הארנק, בצילום ראו גם את מספר המונית ואת החברה שאליה הוא שייך, הנהג הראשון נסע אליו לתחנת המוניות שבה הוא עובד, וביקשו להחזיר את הגניבה, אך הוא הכחיש בעזות מצח, עד שהנהגים שהיו שם ביישוהו והסדרן הודיע לו שהוא לא יוכל להמשיך עד שישיב את הגניבה, והשיב. נסתפק הנגנב האם למוסרו למשטרה בצירוף התמונות, כי הנהג לא ראוי לאמון הציבור, או לרחם עליו, כי הוא עלול לאבד את פרנסתו ע"י שלילת הרשיון? והשיב החשוקי חמד: נאמר במשלי (ו ל) 'לא יבזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב'. נהג זה מסתבר שלא גנב מתוך רעב שהרי הוא נהג מונית ומתפרנס בכבוד, גם נאמר במסכת ב"מ (דף פג ע"ב) שר' אלעזר ב"ר שמעון מסר גנבים למלכות לתליה, כי הם מחריבי עולם, ולכן לא ראוי לתת בו אימון, והרי הציבור נותן רשיון למוניות לאנשים ישרים, ולא לכאלה שהציבור יסבול מהם, ולכן ראוי למוסרו לפלילים, ולשלול את רשיונו הניתן למתנהג בנאמנות. אך יתכן דלא משמע להו לאינשי בדור הזה שהוא עקבתא דמשיחא, שנטילת ארנק הנמצא סתם כך על השולחן שהיא גניבה, ונראה בעיניהם שהיא "מציאה שנזדמנה להם מן השמים". ולכן אם זה נכון שמורים היתר לעצמם, אולי ראוי לא למוסרו למשטרה ולשלול את רשיונו פרנסתו. וסיים שגיסו הגר"ח קניבסקי שליט"א השיב שמה שביישוהו בתחנת המוניות מספיק שלא יגנוב בשנית, והוא ילמד לקח, ולא חייבים לשלול את פרנסתו, ואת פרנסת משפחתו וילדיו. ובחשוקי חמד (גיטין דף יא: - ענין ד) כתב שבן המכה את אביו, ואביו מבקש שלא למסור את בנו לשלטונות, בכל זאת יש למסרו לשלטונות, אך בעל המכה את אשתו צריך עיון כיצד לנהוג כאשר האשה מבקשת לא למסרו לשלטון, ע"ש. הרי שיש מקום לא למסור גנב למשטרה מיד אלא להזהירו קודם. והכל לפי העניין על פי החלטה שקולה ואחראית, ורצוי על פי דעת רב חשוב. ברכה והצלחה!