ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
- הלכה מחשבה ומוסר
- ברכות
- סעודה וברכות הנהנין
במסכת ברכות (דף מא ע"א) מובא מדרש הלכה מוכר: "ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש" – התורה אינה מפרטת דברים בסדר אקראי. אם התורה בחרה לפרט את הפירות בסדר המסוים הזה, יש לכך סיבה. הסיבה היא שכל המוקדם בפסוק, מוקדם לברכה'. יש להקדים ולברך על הפרי הקרוב יותר למילה 'ארץ'. (על פי הפשט זה סדר הופעתם בשדה בכל שנה חקלאית).
לאחר מכן הגמרא מספרת על רב המנונא, שהיו לפניו תמרים ורימונים, ורב חסדא תלמידו ישב שם. הוא בירך על התמר. רב חסדא שאל אותו מדוע הקדים את התמר, כאשר הרימון מוקדם בפסוק. רב המנונא הסביר לו שהכלל אינו המוקדם בפסוק, אלא הקרוב למילה 'ארץ'.
לכאורה משמע שהלכה כרבי יהודה. שהרי הברייתא הדנה בהקדמת שבעת המינים מניחה שיש קדימה לשבעת המינים, ורב חסדא מקשה על רב המנונא מתוך הנחה שוודאי שהוא פוסק כמותה.
הרמב"ם פוסק את הברייתא, אך אומר שהיא חלה רק כאשר אין לאדם העדפה של פרי אחר, אחרת החביב קודם.
אך הרא"ש אומר שלכאורה זה לא פותר את הקושי – מדוע רב חסדא מקשה על רב המנונא, ואינו מניח שרב המנונא פשוט מעדיף את התמרים על הרימונים?
חמדת השבת (104)
הרב בצלאל דניאל
43 - חמדת השבת: כללי קדימת הברכות: המסוים, החביב, ושבעת המינים
44 - חמדת השבת: קדימה בין פירות שבעת המינים
45 - חמדת השבת: שלג כמוקצה בשבת
טען עוד
אך מכוח הקושיות הבה"ג והרא"ש פוסקים כרבי יהודה, וכך פוסק בשולחן ערוך (אורח חיים סימן ריא סעיף א).
הקדמת 'בורא פרי הגפן'
מן הדברים עולה שלכל הפחות בהעדר העדפה אישית, יש להקדים את הקרוב למילה 'ארץ' בפסוק.
אך למדנו שיקול אחר: העדפה של ברכה מסוימת יותר. אם כך, לכאורה תהיה הבחנה בין ענבים ויין. התמר קודם לענב, מכיוון שהוא שני למילה 'ארץ' השנייה ואילו הענב שלישי למילה 'ארץ' הראשונה. אך ברכת 'הגפן' מסוימת יותר מברכת 'העץ' של התמר.
לאור זאת רבינו פרץ פוסק שיש להקדים את הברכה על היין לברכה על התמר.
הבית יוסף מצטט הערה (שהופיעה במהדורות מסוימות של הסמ"ק) על דברי רבינו פרץ. ההערה היא שבפועל "מנהג העולם" להגיש במסיבות ואירועים שונים פירות מאכלים ויין, ולברך על הפירות לפני היין, השאלה היא מדוע הם אינם נוהגים כדברי רבינו פרץ?
הבית יוסף מפלפל ביחס בין מנהג העולם ודברי רבינו פרץ. מסקנתו היא שמנהג העולם מבוסס על הסדר בו מקובל להוציא את המאכלים השונים, ולא על קריטריון הלכתי. כלומר: על פניו רבינו פרץ צודק. בפועל, בנסיבות ומסיבות רבות סדר ההגשה או התעדוף האישי משפיע על סדר האכילה, וממילא על סדר הברכות.
למעשה הרמ"א (אורח חיים סימן ריא סעיף ד) פוסק את דברי רבינו פרץ, ואילו הבית יוסף אינו פוסק את דבריו בפסקיו בשולחן ערוך.
הבן איש חי לא התרגש מכך. מכיוון שבבית יוסף משמע שדברי רבינו פרץ צודקים, יש לקבל בכך את פסיקת הרמ"א כדבריו.
אך הרב עובדיה (בספרו הליכות עולם) אומר שדברים בגו. אמנם בלמדנות הבית יוסף הצדיק את שיטת רבנו פרץ יותר משיטת העולם. אך למעשה העולם אינו נוהג כך, אלא נוהג לברך על מאכלים אחרים לפני שתיית היין.
נראה שיש כאן מחלוקת כיצד לחשוב על "מנהג העולם". אמנם בדיון הפנימי של הבית יוסף נראה שהוא מיישב את מנהג העולם רק לפי מציאות מסוימת, ועקרונית ההלכה אמורה להיות אחרת. לכן הבן איש חי פוסק כך. אך הרב עובדיה אומר: אם יש מנהג שכזה, גם אם לא הצלחנו ליישב אותו בכל מציאות, אל לנו לבטל מנהג קדום. כשיטה כללית עלינו להיזהר משינוי מנהגים קדומים, רק בגלל שבלמדנות שלנו אנו מסיקים מסקנות אחרות מהנהוג.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
