ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
אחינו בני אשכנז מתחילים לומר סליחות במוצאי שבת הקרוב. אחרי השנה הקשה שעברנו, איך אמורים לגשת לאמירת סליחות?
ובכלל, אנו באים לקראת יום הדין. אנשים רבים מביעים קושי ביחס ליום הדין, כאשר עברנו שנה מלאה בדינים.
נעיין בעניינו של השופר.
מצד אחד, על השופר נאמר "אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו" (עמוס ג ו). הרמב"ם אומר שיש רמז בשופר, כאומר "עורו ישנים משינתכם" (רמב"ם תשובה ג ד). התעוררו לפני יום הדין. "ובשופר גדול יתקע, מלאכים יחפזון, ויאמרו: הנה יום הדין!".
חמדת השבת (104)
הרב בצלאל דניאל
26 - חמדת השבת: הייחודיות של תפקיד הדיין בדין התורה
27 - חמדת השבת: כיצד ניגשים לתפילות הימים הנוראים בימים נוראיים אלה?
28 - חמדת השבת: אכילה פחות פחות מכשיעור ביום הכיפורים
טען עוד
פסוקי השופרות מחולקים לארבעה חלקים:
שלושה פסוקים מהתורה: "ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר, ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר וקול שופר חזק מאוד" "ויהי קול השופר הולך וחזק" "וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים ואת קול השופר". שלושה פסוקים ממעמד הר סיני.
שלושה פסוקים מהכתובים: "עלה אלוקים בתרועה ה' בקול שופר" "בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה'" "תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו" "הללו א-ל בקדשו ... הללוהו בתקע שופר". שלושה פסוקים שפונים לעם ישראל ואומרים להם לתקוע בשופר לכבוד הקב"ה.
שלושה פסוקים מהנביאים: כל יושבי תבל ושוכני ארץ כנשוא נס הרים תראו וכתקוע שופר תשמעו" "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנידחים בארץ מצרים" "וה' עליהם יראה ויצא כברק חיצו, וה' אלוקים בשופר יתקע". שלושה פסוקים של הגאולה.
ובחזרה לתורה: "וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חודשיכם ותקעתם בחצוצרות".
כלומר, השופר הראשון הוא השופר של ההתגלות האלוקית. פעם הייתה התגלות אלוקית על הר סיני, השופר מזכיר לנו את היכולת של הקב"ה לחזור ולהתגלות. השופר השני מוטל עלינו: "בחצוצרות וקול שופר – הריעו!!". השופר השלישי הוא שופר הגאולה המופיע בפסוקי הנביאים. והשופר הרביעי הוא השופר (והחצוצרה) שעם ישראל יתקעו כאשר יהיה ה' למלך על כל הארץ.
מתברר שהשופר בו אנו עוסקים בראש השנה הוא השופר של ההתגלות האלוקית. הקב"ה היה הראשון שגילה את עצמו אלינו בשופר. אנו מצווים לתקוע בשופר שנית בכדי לגלות את שמו בעולם. מתוך כך אנו תפילה שהוא יתקע בשופר גדול לחרותנו. ומתוך כך תקיעת השופר שנתקע לעתיד לבוא תהיה התגובה לשופר הגאולה שכבר היה.
מטרת השופר היא להזכיר לנו את מלכות ה'. כמובן שברגע שאדם מקבל על עצמו את מלכותו ית' בשלמות, מיד הוא שואל את עצמו: רגע, אבל שנה שלמה עשיתי הרבה דברים שלא קידמו, ואולי חלילה גם פגעו, ביכולת של הקב"ה למלוך על העולם! וממילא האדם מתעורר לחזור בתשובה. בגלל שהוא מבקש להיות חלק מהפתרון, חלק מהמלכת ה', ולא חלילה חלק מהבעיה, המעכבת את גילוי מלכות ה'.
כאשר אנו ניגשים לתפילות ראש השנה, אנו מבקשים שהקב"ה יגלה את כבוד מלכותו עלינו ועל כל העולם.
בשנים כסדרן, בחסדי ה' עלינו שגאלנו מהגלות ונתן לנו את ארץ ישראל, רמת הסבל שרובנו חווים ברוב החיים לא גבוהה במיוחד (בוודאי שלא במושגים של שואת יהודי אירופה, אינקוויזיציות, מסעי הצלב ושאר צרות איומות שעם ישראל חווה). לכן ברגע שאנו מבקשים שהקב"ה ימלוך על כל העולם כולו בכבודו, מיד אוחזת אותנו בושה: חיינו כל כך נוחים, כיצד יתכן שבכל השנה לא עסקנו בזה כראוי?
אנו תוקעים בשופר, להזכיר את אילו של יצחק בן אברהם: הזכות העצומה של העוקד והנעקד. מדי שנה אני מיד חש את הבושה הגדולה: וכי אבוא להיאחז בזכות האבות הקדושים כאשר מעשי כה רחוקים ממעשי אבותי?
אך השנה עם ישראל עקד עקידות רבות. כל מי ששלח את ילדיו, כל אישה ששלחה את בעלה, להגנה על עם ישראל, במלוא העוז, ללא מורא, ללחום את מלחמת ה' ולהגן על עם ישראל, הרי הם בבחינת העוקד והנעקד. כאשר הם יגיעו לתקיעת השופר, הם יעמדו זקופים. יאמרו: אכן. אנו בחרנו לקדש את שם ה'. עשינו מה שגזרת עלינו, אנא ה', עשה מה שהבטחתנו.
נכון, לכולנו יש על מה לעשות תשובה. כולנו מוצאים עוד פרט ועוד כלל שבפינו ובלבבנו לעשות ולתקן, ובוודאי שעלינו לעשות השתדלות גדולה של תשובה. אך לזכור שהמוקד של ראש השנה זו הקריאה והבקשה הגדולה, שהקב"ה יינשא על כל הארץ ביקרו, וביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
