א. איך צריך להתנהג בחור ישיבה לעניין מעשר כספים, כשהמציאות שהכסף שיש לו זה מההורים. השאלה מצויה מאוד כאשר מקבל כסף מההורים או מסבא וכדומה או אפילו על שיעורים שהעביר, האם צריך או חייב להפריש מעשר כספים כיון שאין לו פרנסה מכוחות עצמו? ב. אברך שהוריו עוזרים לו בהוצאות הדירה ובשאר דברים, האם עליו לתת מעשרות מהמלגה של הכולל או ממשכורת אשתו בעוד שנצרך לעזרה מההורים? ג. האם מלכתחילה אני יכול להחליט לא לתת דווקא מעשר אלא הכל לפי המצב?

א. אם ההורים מפרנסים אותו כמו כל ילד שלא התחתן וההכנסות שלו הם לשימושו האישי, הרי שיש לתת מעשר. אם הוא משתמש בהכנסתו להוצאות האישיות שלו אלא שמאחר וזה לא מספיק הוריו עוזרים לו, אינו חייב במעשר. ב. לא, אבל כדאי שיתן סכום קבוע לצדקה. ג. מעשר הינו מנהג. אמנם מנהג שראוי לנהוג בו אבל במקרה ולאדם אין מספיק להוצאותיו הוא פטור מלתת מעשר [ובלבד שלא יוציא על מותרות]. בנוסף, אם אין לו מספיק כסף הרי שעניי ביתו קודמים לאחרים.