בהרבה קטעים בתפילה כתוב שצריך לכוון שאני מוכן למסור את הנפש על קידוש ד’ אך אני לא מוכן ולא רוצה. אני מפחד למות. מה לעשות??? נהוג לומר שמי שנרצח בפיגוע מת על קידוש ד’. אני לא רואה בזה שבנ"א נרצח ע"י מחבלים קידוש ד’ להיפך המחבלים שמחים שהצליחו להרוג יהודים ונהיה מזה רק חילול ד’?

התורה מצוה אותנו לא לעבור על עבירות מסוימות אפילו אם מאיימים עלינו במיתה. אני מתאר לעצמי שאתה מקבל עליך גם מצווה זו ולא תהיה מוכן לחטוא בשום אופן. כל אדם מפחד ממיתה זה טבעי אע"פ כן על כל אדם לשאוף שאם הוא מגיע למבחן של קידוש ה' שהקב"ה יתן לו כח לעמוד בו. בכל קידוש ה' יש גם צד של חילול ה'. הצד של חילול ה' הוא מצד הרוצח שהוא מחלל שם שמים בזה שרצח יהודי בשל היותו יהודי או בשל היותו מקיים מצוות. אמנם מצד הנרצח זה קידוש ה' שהוא נשאר יהודי על אף הסכנה ולא עזב את עמו כדי להנצל וכשהוא נהרג מפני שקיים מצוה זה עוד יותר קידוש ה' שמסר נפשו לכבוד שמו יתברך וזה מחזק את כל ישראל ונותן להם כח וגבורה לקיים את התורה למרות הכל.