לגבי המדרש בנושא "שתי פתיליות בנר אחד" המופיע בסוף בתלמוד בבלי, מסכת גיטין דף נ"ח עמוד א, האם מבחינה הלכתית במקרה של אישה הנאנסת יש חיוב לגרשה, או אם זנתה? ואם זנתה - מדוע מחוייב הבעל לתת לה מזונות (המדרש הנ"ל הוא המדרש על הנגר והשוליה- אגדת חורבן אחרונה) "כל המשמח חתן וכלה כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים" - האם יש סימוך גם למקרה הפוך, או שניתן להסיק מדברים אלו גם את ההפך חס וחלילה?

א - אשה שנאנסה מותרת להמשיך ולחיות עם בעלה כל עוד איננו כהן, אולם אשה שברור שזינתה מרצון אסורה לחיות עם בעלה. במצב שזנתה מרצון, הבעל יגרש אותה ולא יהיה חייב בתשלום הכתובה והמזונות. (ובאמת בסיפור שבגמ' הבעל חשב שנאנסה ע"י נערים, ומכיוון שהיה אונס ובמצב זה אינו חייב לגרשה, הרי שאם מגרשה זה היה מרצונו החופשי ועליו היה לשלם את הוצאות הכתובה). ובכל אופן אין לאדם לפסוק דין בנושאים אלו על דעת עצמו, אלא על דעת בית הדין. ב – החתן והכלה בונים את ירושלים בחתונתם, שכן הם מוסיפים חיים והמשכיות לעם ישראל. המשמח אותם ביום חתונתם הרי הוא מחזק את הבניין שלהם, ומעמידו על יסודות של שמחה ושלום. מי שאינו משמח אינו מחריב אלא פשוט אינו שותף בבניין. (כל עוד אינו גורם סכסוך וכדומה...) הרב חננאל פאטשינו.