לרב שלום. לא הבנתי את המקרה עם תשובת אליהו לקב"ה. והרי, רק מקנאת אליהו לקב"ה הוא עשה את מה שעשה, לכן - מדוע הקב"ה מחליפו באלישע? ומדוע תשובת אליהו נכתבה פעמיים? והרי אין אף אות מיותרת בתורה. תודה רבה.

שלום לאחר נצחונו של אליהו על נביאי הבעל במעמד הר הכרמל, איזבל שולחת אל אליהו הודעה שהוא בן מוות. כתוצאה מכך הוא הולך אל המדבר ומבקש נפשו למות. הקב"ה לא מוותר לו, ושולח אותו אל הר חורב. אליהו מגיע אל ההר, נכנס למערה ולן שם. הקב"ה פונה אליו ושואל אותו למעשיו, והוא עונה: "קנוא קנאתי לה' אלוקי צבאות כי עזבו בריתך בני ישראל... ואיוותר לבדי ויבקשו את נפשי לקחתה". אליהו מעמיד עצמו בדברים אלו כנגד העם מפר הברית - כנביא המקנא לה'. הקב"ה מצווה עליו לצאת מהמערה, ומתגלה אליו: "והנה ה' עובר ורוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים לפני ה', לא ברוח ה'. ואחר הרוח רעש, לא ברעש ה'. ואחר הרעש אש, לא באש ה'. ואחר האש קול דממה דקה". הקב"ה אומר לאליהו שדרכו של ה', לפחות כפי שהיא אמורה להיות מיוצגת ע"י אליהו, איננה דרך הכוחות המשברים, אלא דווקא דרך הדממה הדקה, המסמלת את ההזדהות ואת הרוך. לאחר התגלות זו, שב הקב"ה ושואל את אליהו על מעשיו כאן. אליהו אינו מוותר, וחוזר על דבריו לעיל. אליהו נשאר בשלו, ובשל כך מצווה עליו הקב"ה למנות את אלישע תחתיו. אכן, ישנה מידת דין בעולם, אך תפקידו של הנביא הוא להביא לידי ביטוי את מידת הרחמים על ידי תפילה והזדהות עם העם. הסתלקותו של אליהו מהווה למעשה סיום תפקידו, בשל עמידתו העיקשת על מידת הדין. עלייתו השמימה, שאינה זהה עם מוות, מטרתה לאפשר את התיקון לעתיד לבוא {תיקון בצורה של מידת הרחמים. ואכן, הנביא מלאכי מזכיר דווקא את אליהו כזה שישיב לב בנים אל אבותם, ומקורות רבים בחז"ל מזכירים דווקא את אליהו כמי שמלמד זכות על בני ישראל}. באותו הדור, החליף את אליהו - אלישע - שדרכו מהווה תיקון לדרכו של אליהו. למעשה ההבדל בין אליהו לאלישע ניכר כבר בצו על מינוי אליהו (מל"א פרק י"ט): אליהו הולך לאלישע ומשליך עליו את אדרתו. כפי שמשמע מהפסוקים שם, אליהו כלל אינו עוצר אלא זורק את האדרת מרחוק ממשיך בדרכו. הוא מצפה מאלישע להתמסר לתפקידו באופן מיידי, וללכת אחריו בלי להיפרד ממשפחתו כלל. אולם לאלישע קשה לנהוג בצורה כזו, והוא רץ אחרי אליהו ומבקש ממנו לעשות סעודה פרידה ממשפחתו. אם כן, בעוד אליהו הוא נביא מבודד, הפועל במידה מסוימת מחוץ לחיי החברה, אלישע מסמל את ההיפך. ואכן, הסיפורים הרבים בספר מלכים ב', שבחלקם נעסוק בעתיד, המתארים את פעולותיו של אלישע, מלמדים שוב ושוב על אישיותו כנביא החי בקרב עמו ומחפש לרפא את סבלם. לאחר שאלישע חוצה את הירדן ובני הנביאים משתכנעים סופית שאליהו איננו ואלישע ממשיכו, הוא מגיע ליריחו ונענה לבקשת אנשי העיר לרפא את המים המלוחים. סיפור זה עומד בניגוד לסיפור הראשון שסופר על אליהו: בעוד אליהו גזר בצורת וסילק את הגשמים, אלישע מרפא את המים. (את עיקרי הדברים הנ"ל כתב ר' ספי מרקוס) יום טוב