שלום רב, ישנה שאלה שמציקה לי זמן רב. לכאורה, אנשים שלא לומדים תורה ועושים עבירות כאלה ואחרות ייענשו על כך בעולם הבא. אך שאלתי היא, איך ניתן לצפות מאתאיסט למשל להאמין ביהדות? אולי אם יילמד הרבה תורה יתחברו אצלו הדברים בסופו של דבר, אבל איזה מניע בכלל יש לו להתחיל ללמוד? בקרב האידאולוגי לאתאיסטים יש טיעונים לא רעים בכלל, והאמונה היהודית מאד מורכבת להבנה שכלית אמיתית. יבוא ויגיד האתאיסט, אין לי בכלל סיבה להתחיל ללמוד את היהדות, או לפחות אין לי סיבה ללמוד דווקא את היהדות ולא כל דת או מערכת אמונית כזו או אחרת ולהתעמק בה. אז כיצד ניתן לצפות מאדם זה שיחזור בתשובה? וכיצד אפשר להעניש אדם כזה בשמים על מעשיו?

שלום לך, אכן יש אנשים שחיים במקומות רחוקים מאמונה ומדרך ה', עד שבאמת אין ציפייה שיחזרו בתשובה מעצמם. כמו שכתב הרמב"ם על בני הקראים, שגדלו והתחנכו לאמונת ההבל של הקראות, וכמו שכתבו פוסקי דורנו על אנשים שגדלו במקומות בהם הם התחנכו שהתורה אינה נכונה, ובעיקר אינה מוסרית וכד'. בוודאי שכל אלה נחשבים כאנוסים שאינם נענשים על העבירות שעשו. למרות שאין זה כלל מוחלט, וגם מי שגדל במקום הרחוק מתורה ייענש על עבירות שהשכל מחייב עליהם, כמו גזל ורצח וכד'. מכל מקום, היושב בשמים, שדן כל אדם, יודע לשקול את חומרת המעשים של כל אחד ואחד, לפי מצבו, ולתת לו את הגמול הראוי למצבו. עם זאת, ראוי להעיר שהדרך אל היהדות אינה עוברת דווקא דרך הוכחה שכלית על מציאות האל, או דרך סתירת טענותיהם של אתאיסטים, אלא דרך התיקון המוסרי. כשאדם רואה שהתנהגותם של שומרי התורה מוסרית יותר ומאירה יותר, וממלאת את החיים בסיפוק ובמשמעות, הוא חפץ בתורה, לא בגלל שלמד את ההוכחות על צדקתה, אלא בגלל שהוא מרגיש היא נותנת משמעות לחייו ומעניקה לו ולחברה כולה איכות חיים שאין להם בלעדיה. וזה תלוי הרבה בהתנהגותם של אלה ששומרים את התורה ולומדים אותה. והדברים ארוכים, וקשה לכלול אותם בתשובה קצרה. בברכה, אוריאל טויטו