בס"ד לכבוד הרב אריאל שלום רב, לפני כארבעה חודשים, פגשתי אדם והלוויתי לו סכום של 2,700 ש"ח במזומן, משום שנגנבו לו לטענתו כרטיסי האשראי והיה צריך כסף באופן מיידי. דיברתי עימו מס' דקות (וסיפר לי בהרחבה על עצמו ועל משפחתו דברים שנראו אמינים) וגם באופן כללי היה נראה לי אדם אמין. לאחר סיום ההלואה, כל אחד הלך לדרכו. כעת עשיתי בעוונתי את ההלוואה ללא עדים, וידעתי היטב שאסור לעשות כן משום "לפני עיוור", ע"כ עלי לעשות על כך תשובה. והסיבה שעשיתי זאת כמובן לא מוצדקת, אלא שפשוט לא הרגשתי טוב וזה היה דורש ממני להביא אנשים מרחוק, דבר שלא בטוח היה זמין באותה עת. כעת, בשבועות הראשונים עוד שמרנו על קשר, כי טען שחשבון הבנק שלו ננעל וכו'. לאחר תקופה הוא הפסיק לענות לטלפונים והקו מנותק (לפי המשיבון זמנית, איני יודע מעבר לכך). אני לא שולל שהוא נמצא בקשיים אישיים ולכן הוא מפחד לחזור אלי, אך איני יודע שום דבר מכך בוודאות. מתוך כל זה יש לי שאלות: 1. איני יכול לגשת אליו משום שהוא גר באילת ואני באיזור ירושלים. לכן חשבתי להתלונן נגדו במשטרה, ומשום שאין לי עדים, חשבתי להתלונן שהוא גזל (או גנב, איני יודע אם החוק עושה בזה הבדלה) אותי לאור יום. האם מותר לי להגיש תלונה כזו או שאני אחשב כאדם שאינו אומר אמת? (שהרי נתתי לו את הכסף על מנת להחזיר וכשלא החזיר נמצא שמעולם לא הסכמתי לתת לו). 2. בנוגע לבית דין לממונות - איני מכיר את המציאות היום, האם ניתן להגיש כנגדו תביעה דרך שם? האם זה שייך לעשות דבר כזה?

לצערנו תופעה מצויה היא שיש אנשים המציגים את עצמם כאומללים שכספם אזל והם זקוקים להלוואה דחופה ומנצלים את תמימותם של בעלי לב רגיש. אם אכן אתה סבור שמדובר בנוכל הגש נגדו תלונה במשטרה אם הוא באמת אדם ישר וכתוצאה מהתלונה יפרע את חובו תוכל לבטל את תלונתך במשטרה