ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- שיעורים בספר אורות
- אורות המלחמה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' חיים שלמה בן ר' יעקב איל
עָזַבְנוּ אֶת הַפּוֹלִיטִיקָה הָעוֹלָמִית מֵאֹנֶס שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רָצוֹן פְּנִימִי, עַד אֲשֶׁר תָּבוֹא עֵת מְאֻשָּׁרָה, שֶׁיִּהְיֶה אֶפְשָׁר לְנַהֵל מַמְלָכָה בְּלֹא רִשְׁעָה וּבַרְבָּרִיּוּת; זֶהוּ הַזְּמַן שֶׁאָנוּ מְקַוִּים. מוּבָן הַדָּבָר, שֶׁכְּדֵי לַהֲגְשִׁימוֹ אָנוּ צְרִיכִים לְהִתְעוֹרֵר בְּכֹחוֹתֵינוּ כֻּלָּם, לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכָל הָאֶמְצָעִים שֶׁהַזְּמַן מֵבִיא: הַכֹּל יַד אֵל בּוֹרֵא כָּל עוֹלָמִים מְנַהֶלֶת. אֲבָל הָאִחוּר הוּא אִחוּר מֻכְרָח, בָּחֲלָה נַפְשֵׁנוּ בַּחֲטָאִים הָאֲיֻמִּים שֶׁל הַנְהָגַת מַמְלָכָה בְּעֵת רָעָה. וְהִנֵּה הִגִּיעַ הַזְּמַן, קָרוֹב מְאֹד, הָעוֹלָם יִתְבַּסֵּם וְאָנוּ נוּכַל כְּבָר לְהָכִין עַצְמֵנוּ, כִּי לָנוּ כְּבָר אֶפְשָׁר יִהְיֶה לְנַהֵל מַמְלַכְתֵּנוּ עַל יְסוֹדוֹת הַטּוֹב, הַחָכְמָה, הַיֹּשֶׁר וְהַהֶאָרָה הָאֱלֹהִית הַבְּרוּרָה. "יַעֲקֹב שָׁלַח לְעֵשָׂו אֶת הַפּוּרְפִירָא": "יַעֲבָר נָא אֲדֹנִי לִפְנֵי עַבְדּוֹ", אֵין הַדָּבָר כְּדַאי לְיַעֲקֹב לַעֲסֹק בַּמַּמְלָכָה, בְּעֵת שֶׁהִיא צְרִיכָה לִהְיוֹת דָּמִים מָלֵאָה, בְּעֵת שֶׁתּוֹבַעַת כִּשְׁרוֹן שֶׁל רִשְׁעָה. אָנוּ קִבַּלְנוּ רַק אֶת הַיְסוֹד כְּפִי הַהֶכְרֵחַ לְיַסֵּד אֻמָּה, וְכֵיוָן שֶׁנִּגְמַל הַגֶּזַע הֻדַּחְנוּ מִמְּלוֹךְ, בַּגּוֹיִים נִתְפַּזַּרְנוּ, נִזְרַעְנוּ בְּמַעֲמַקֵּי הָאֲדָמָה, עַד אֲשֶׁר עֵת הַזָּמִיר וְקוֹל הַתּוֹר יִשָּׁמַע בְּאַרְצֵנוּ.
עָזַבְנוּ אֶת הַפּוֹלִיטִיקָה הָעוֹלָמִית מֵאֹנֶס שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רָצוֹן פְּנִימִי, עַד אֲשֶׁר תָּבוֹא עֵת מְאֻשָּׁרָה, שֶׁיִּהְיֶה אֶפְשָׁר לְנַהֵל מַמְלָכָה בְּלֹא רִשְׁעָה וּבַרְבָּרִיּוּת; זֶהוּ הַזְּמַן שֶׁאָנוּ מְקַוִּים.
נאלצנו להיות רעים
אורות המלחמה (11)
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
2 - הסתכלות על חטאי הגדולים
3 - נאלצנו להיות רעים
4 - השלום המיוחל
טען עוד
מוּבָן הַדָּבָר, שֶׁכְּדֵי לַהֲגְשִׁימוֹ אָנוּ צְרִיכִים לְהִתְעוֹרֵר בְּכֹחוֹתֵינוּ כֻּלָּם, לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכָל הָאֶמְצָעִים שֶׁהַזְּמַן מֵבִיא: הַכֹּל יַד אֵל בּוֹרֵא כָּל עוֹלָמִים מְנַהֶלֶת. אֲבָל הָאִחוּר הוּא אִחוּר מֻכְרָח, בָּחֲלָה נַפְשֵׁנוּ בַּחֲטָאִים הָאֲיֻמִּים שֶׁל הַנְהָגַת מַמְלָכָה בְּעֵת רָעָה. וְהִנֵּה הִגִּיעַ הַזְּמַן, קָרוֹב מְאֹד, הָעוֹלָם יִתְבַּסֵּם וְאָנוּ נוּכַל כְּבָר לְהָכִין עַצְמֵנוּ, כִּי לָנוּ כְּבָר אֶפְשָׁר יִהְיֶה לְנַהֵל מַמְלַכְתֵּנוּ עַל יְסוֹדוֹת הַטּוֹב, הַחָכְמָה, הַיֹּשֶׁר וְהַהֶאָרָה הָאֱלֹהִית הַבְּרוּרָה.
מהלך אלוקי
הרב רוצה להציב בפנינו התבוננות מחודשת. אנו מתבוננים במהלך האלוקי. לאחר שהיינו ממלכה מסודרת, התפזרנו בין הגויים לתקופה ארוכה וקשה מאוד. הרב מחדש לנו שיש בכך צד חיובי, שכן כל העמים חיו חיים שאינם נכונים. אנחנו בתוכם, כעם, נאלצנו להשתמש באמצעים שמובילים לחטאים איומים. על כן, באה הפסקה, על מנת להיבנות לקראת מצב בו העולם יהיה מתוקן יותר, ואפשר יהיה להקים ממלכה מושלמת יותר, שחייה מוסריים. מובן שעל מנת להגשים את מגמתנו, להיות אומה הנושאת את שם ה', אנו צריכים לעשות את כל המאמצים, ולהשתמש בכל האמצעים לשם כך. אכן, רצינו להמשיך להיות עם ולהתקדם לקראת המוסריות העליונה, אך מסתבר שהעיכוב היה מוכרח. מה שהיה אז, לא היה מתאים לנו. במצב רע, גם הממלכה נעשית נגועה בחטאים איומים. נאנסנו להפסיק את היותנו עַם עִם ממלכה מסודרת, אך בדיעבד היה זה לטובה, על פי סדר המהלך האלוקי.
"יַעֲקֹב שָׁלַח לְעֵשָׂו אֶת הַפּוּרְפִירָא": "יַעֲבָר נָא אֲדֹנִי לִפְנֵי עַבְדּוֹ", אֵין הַדָּבָר כְּדַאי לְיַעֲקֹב לַעֲסֹק בַּמַּמְלָכָה, בְּעֵת שֶׁהִיא צְרִיכָה לִהְיוֹת דָּמִים מָלֵאָה, בְּעֵת שֶׁתּוֹבַעַת כִּשְׁרוֹן שֶׁל רִשְׁעָה.
יעקב ממתין לעתיד לבוא
חז"ל 1 מפרשים את דברי יעקב שאמר לעשו "יעבר נא אדני לפני עבדו ואני אתנהלה לאטי וכו' עד אשר אבוא אל אדני שעירה" 2 , שכוונתו לכך שלעתיד לבוא יבוא אליו לשעיר, "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו" 3 . אפשר להבין זאת במובן של תקיפות, ואפשר להבין שכוונתו לכך, שלעתיד לבוא נופיע בצורה היותר עליונה ושלמה.
אָנוּ קִבַּלְנוּ רַק אֶת הַיְסוֹד כְּפִי הַהֶכְרֵחַ לְיַסֵּד אֻמָּה, וְכֵיוָן שֶׁנִּגְמַל הַגֶּזַע הֻדַּחְנוּ מִמְּלוֹךְ, בַּגּוֹיִים נִתְפַּזַּרְנוּ, נִזְרַעְנוּ בְּמַעֲמַקֵּי הָאֲדָמָה, עַד אֲשֶׁר עֵת הַזָּמִיר וְקוֹל הַתּוֹר יִשָּׁמַע בְּאַרְצֵנוּ.
הכרח ייסוד האומה
תחילה היינו חייבים לבסס את עצמנו מבחינה לאומית, על מנת שיהיה בסיס ליסוד העתידי של האומה. עם התבססות הגזע, צברנו מספיק כוח כדי להתמודד עם הפיזור בין הגויים. היה צורך בפיזור, כיון שמציאות העולם לא הייתה בשלה לכך שעם ישראל יופיע עם הרוממות הרוחנית והמוסרית שלו. לא ניתן לחיות כעם של חסד וצדק בסביבה של עמים מרושעים. כעת העולם התפתח ואנו שבים אל האידיאל הגדול הזה. נשוב להיות ממלכה אידיאלית מוסרית, עם יושר וצדק. יתכן, שכיום אנו בתקופה של ביסוס בסביבה המקומית לקראת ההתפשטות הכללית. התקופה הזו היא תקופה חולפת בדרך אל ההופעה השלמה.
נקודות אור בגלות
ודאי שהרב מציב רק צד אחד של התמונה, שכן לימדונו חז"ל, "מפני חטאינו גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו" 4 . וכן אנו יודעים שישנה סכנה בגלות, בכך שעם ישראל לומד ממעשי הגויים. אך חז"ל הביאו בפנינו את הצדדים השונים. "לא הגלה הקדשו ברוך הוא את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתווספו עליהם גרים" 5 . ישנם צדדים רבים לראות גם את הטוב שבלא-טוב, בגלות. חז"ל מאירים לנו את הגלות בנקודות אור שונות. על ידי הגלות, התקרבו אלינו נשמות מפוזרות. הפיזור של עם ישראל תרם מאוד לעולם. הפצנו בעולם את שם ה'. הגויים למדו מאיתנו דברים רבים, ומשום כך קינאו בנו ושנאו אותנו, עד פגיעה בנו. הגויים העריצו אותנו תמיד, משום שבלטנו לטובה. כאן מביא הרב היבט נוסף, שנגמלנו משפיכות הדמים של העמים. לא יכולנו להיגמל באופן אחר. במהלך הגלות, לא היו בידינו עוצמות לאומיות שניתן להשתמש בהן, ומתוך כך נעשינו עם רוחני, שדבק בהשקפת עולם מופשטת, ולא הגענו למצב שנשתמש בעוצמות לאומיות שלא כהוגן.
המדינה שלנו בשלבי התהוות. השלבים ארוכים מאוד וכל שלב הוא חשוב. המדינה האידיאלית שעליה מדבר הרב היא מדינה שבה שם ה' נישא לכתחילה, והיא זו שתהיה בעתיד.
^ 1.בראשית רבה עח, יד. "עד אשר אבא אל אדני שעירה. אמר רבי אבהו חזרנו על כל המקרא ולא מצאנו שהלך יעקב אבינו אצל עשו להר שעיר מימיו. אפשר יעקב אמתי היה ומרמה בו? אלא אימתי היה הוא בא אצלו, לעתיד לבא. הה"ד ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו".
^ 2.בראשית לג, יד.
^ 3.עובדיה א, כא.
^ 4.מוסף לראש חודש.
^ 5.פסחים פז, ב. "ואמר ר"א לא הגלה הקדוש ברוך הוא את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתווספו עליהם גרים, שנאמר וזרעתיה לי בארץ. כלום אדם זורע סאה, אלא להכניס כמה כורין. ור' יוחנן אמר מהכא, ורחמתי את לא רוחמה". ועיין רש"י שם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
