ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
אלא, שאז מחכה להן הפתעה. המוני המתפללות מבחינות בהן, ומיד נוהרות אליהן ובקשה בפיהן – אנא תברכי אותי והתפללי למעני ולמען קרובי בעניין חשוב זה או אחר.
ואם תשאלו – מה מעלתם של החתן והכלה, שבכוחם לברך ולהעתיר לפני ה'?
ככל הנראה, אחת הסיבות המרכזיות לכך היא הירושלמי המפורסם (ביכורים ג, ג) שאומר ששלושה נמחלים להם כל עוונותיהם – חתן, גר, והעולה לגדולה. והסיבה לכך, שכל האנשים הללו מתחילים את חייהם מחדש, והרי הם כאנשים שלא טעמו טעם חטא מעולם. ובוודאי אדם שלא טעם טעם חטא, יש לו כוח גדול של ברכה.
ובכן, מעניין לגלות שיש ירושלמי נוסף, פחות מוכר, שממנו אשפר ללמוד על עוד אנשים שכדאי לקבל מהם ברכה. וכך אומר הירושלמי תלמוד ירושלמי (ראש השנה ד, ח) "רבי משרשיא בשם רבי אידי: בכל הקרבנות (של החגים) כתיב חטא ובעצרת אין כתיב חטא, (בקרבנות של שבועות לא מוזכרת המילה 'חטאת'). אמר להן הקדוש ברוך הוא: מכיוון שקיבלתם עליכם עול תורה מעלה אני עליכם כאילו לא חטאתם מימיכם".
ומפרש שם קרבן העדה: "שבכל שנה בעצרת הוא כיום אשר עמדנו לפני הר סיני, ומקבלים התורה מחדש".
נמצא שיום שבו אדם מקבל עליו עול תורה הוא יום שהוא נולד בו מחדש, וממילא נמחלים עוונותיו וכאילו לא חטא מעולם.
השבוע זכינו ברוך ה' והחל זמן אלול בעולם הישיבות. להמוני תלמידים זה היה יום של קבלת תורה, וודאי נמחלו עוונותיהם, כדאי לנו לקבל מהם ברכה... במיוחד, כדאי לקבל ברכה מתלמידי שיעור א' שרק התחילו... אצלם, זו הקבלת עול תורה הכי עוצמתית...
ומעניין לעניין באותו עניין. כל העת, כולנו מלינים על כך שהשלטון משחית. מי שיש כוח רב בידיו, קשה לו להישאר נקי כפיים, ובקלות הוא מידרדר חלילה במדרון חלקלק לניצול כוחו לרעה.
רוב המתלוננים מחפשים דרכים להחליש את כוחם של בעלי השררה, כדי למזער נזקים, אך ברור לכולם שגם בדרך זו הנזקים אולי יקטנו אך לא יעלמו.
פרשתנו עוסקת בחשיבות מינוי בעלי השררה – מלך, שופטים, שוטרים וכו'. מחד – היא ממזערת קצת את כוחו של המלך ודורשת ממנו – לא להרבות כסף, סוסים ונשים. אך מאידך היא גם מעניקה לבעלי השררה כוח רב – שוטרים שירדו בעם, ולמלך יש את משפט המלך.
אם כן – מה הפתרון המרכזי שלה לחשש השחיתות?
התשובה היא – חיבור לתורה. המלך מצווה לכתוב לו ספר תורה נוסף, שבו יקרא כל ימי חייו, "למען ילמד ליראה את ה' אלוקיו... לבלתי רום לבבו ולבלתי סור מן המצווה ימין ושמאל...".
רק חיבור עמוק לתורה יוצר אדם חדש, טוב יותר. אדם שיעשה עבודת פנים, עבודת הלב, ויהיה בכוחו לשלוט בפיתויי השררה והכוח, ויפנה את כוחו למען הציבור ועבודת ה'.
שנזכה... שנזכה...
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
