ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מבצע "עמוד ענן"
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
חיילינו בדרום
ההלכה מתירה במצב זה ליטול תפילין (שש"כ מא, לד). ובמוחי חולפת המחשבה – ראה עמך ישראל קדושים, דאגתו של היוצא לשדה הקרב נתונה לקיום מצוות תפילין.
בימים אלה, אנו נתונים במערכה נוספת מול אויבינו. סיבוב נוסף במלחמתנו על ארצנו הקדושה. מי שטעה לחשוב שהחלשת אחיזתנו בארץ ישראל תביא שקט ורגיעה, גילה את המציאות טופחת על פניו באכזריות. להיפך, האחיזה במצוות ה' לנחול את הארץ היא המביאה גם שלום וטוב גשמי.
הסיפור בו פתחנו הוא דוגמא לכך, שהמלחמה המהווה מאמץ להישגים גשמיים היא גם פתח להתרוממות רוחנית. ואכן, כבר במסכת מגילה (יח) נאמר: "בשביעית מלחמות, במוצאי שביעית בן דוד בא". המלחמות הם הפתח להבאת הגאולה, "מלחמה אתחלתא דגאולה היא". וכפי שאמר במשפט נוקב הרב קוק זיע"א – "כשיש מלחמה גדולה בעולם, מתעורר כוח משיח".
יש כמה סיבות לקשר בין מלחמה וגאולה, וביניהם – א. במלחמה מתגלים באדם כוחות גדולים ועצומים, שלא קיימים בו בחיי היום יום. האדרנלין שוצף בעורקים, הכל מגויס לשדה הקרב, וכוחות חדשים מתגלים. בכוחם של כוחות אלו לרומם את האדם והעולם למחוזות חדשים.
ב. שאיפת המלחמה היא להביא סדר חדש לעולם. איננו רוצים שהמציאות הקודמת תמשיך. (ולכן תפילתנו ותביעתנו בעת הזאת, שהמנהיגים יחושו את רוח וגבורת העם, ויכריעו את המערכה בניצחון אמיתי). מלחמה שלא קידמה את המציאות היא מלחמה מיותרת. שאיפת תיקון זו היא שאיפת גאולה.
לסיבות אלו ניתן למצוא רמז בפרשת השבוע. יעקב אבינו רואה בחלומו את הסולם, אשר מלאכי אלוקים עולים וירדים בו. מלאכים אלו, אומר רש"י, הם מלאכי ארץ ישראל העולים למעלה, ומלאכי חוץ לארץ היורדים ללוותו בדרכו. ובחזרתו ארצה (בסוף הפרשה) שב ופוגש הוא שני מחנות מלאכים, לפי שנפרדים ממנו מלאכי חו"ל ושבים מלאכי ארץ ישראל.
הרמב"ן מצרף את דברי פרקי דר"א על כך, שיעקב רואה באותו לילה את המלאכים – שרי אומות העולם, שעולים מספר שליבות בסולם כמניין השנים שהעם שלהם ישלוט בעולם.
וודאי סודות גדולים בדבר, שקטונתי מלהבין, ובכל זאת אולי אציע נקודה אחת. החסד לאברהם כותב, שיהודי שזוכה ועולה לארץ ישראל, בלילה הראשון שלו בארץ, הוא מקבל נשמה חדשה של ארץ ישראל. יש נשמה של חו"ל ויש נשמה של ארץ ישראל.
מלאך הוא מהות רוחנית. גם נשמה היא מהות רוחנית. בשעה שיעקב יוצא לחו"ל הרי הנשמה של ארץ ישראל עולה למעלה, ובמקומה כביכול יורדים מלאכים של חו"ל. ישראל נמסרים בידי הכוחות הרוחניים של אומות העולם, השולטים בארצות העמים - חוץ לארץ. (וכבר היו שרמזו, עיין למשל בעל הטורים, שהסולם הוא נשמת יעקב, והמלאכים עולים ויורדים בו – ביעקב). לכן, יעקב שרואה בלילה הזה את מלאכי חו"ל, רואה את שרי אומות העולם השולטים בבניו.
ובחזרתו ארצה, שב יעקב וזוכה בנשמת ישראל, הפנימית מכל המלאכים, נשמת ארץ ישראל. ואת מלאכי חו"ל שולח הוא עם הרכוש שצבר בחו"ל, לתת מנחה לעשיו. עשיו הוא תאומו של יעקב. ובמילים אחרות - כל שיש ביעקב בחיוב, יש בצורה הפוכה בעשיו. ובמנחה זו הוא נפרד מהכוחות השליליים של חו"ל.
ומיד אחר כך, בלילה בו נכנס יעקב לארץ, עליו להילחם ולהיאבק במלאך של עשיו. ובמאבק זה מתגלים כוחותיו של יעקב עד הסוף, וזוכה הוא בשמו השלם – ישראל. והולך משם לגאולה השלמה בזריחת השמש, במהרה בימינו אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
