ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
אלא, שאז מחכה להן הפתעה. המוני המתפללות מבחינות בהן, ומיד נוהרות אליהן ובקשה בפיהן – אנא תברכי אותי והתפללי למעני ולמען קרובי בעניין חשוב זה או אחר.
ואם תשאלו – מה מעלתם של החתן והכלה, שבכוחם לברך ולהעתיר לפני ה'?
ככל הנראה, אחת הסיבות המרכזיות לכך היא הירושלמי המפורסם (ביכורים ג, ג) שאומר ששלושה נמחלים להם כל עוונותיהם – חתן, גר, והעולה לגדולה. והסיבה לכך, שכל האנשים הללו מתחילים את חייהם מחדש, והרי הם כאנשים שלא טעמו טעם חטא מעולם. ובוודאי אדם שלא טעם טעם חטא, יש לו כוח גדול של ברכה.
ובכן, מעניין לגלות שיש ירושלמי נוסף, פחות מוכר, שממנו אשפר ללמוד על עוד אנשים שכדאי לקבל מהם ברכה. וכך אומר הירושלמי תלמוד ירושלמי (ראש השנה ד, ח) "רבי משרשיא בשם רבי אידי: בכל הקרבנות (של החגים) כתיב חטא ובעצרת אין כתיב חטא, (בקרבנות של שבועות לא מוזכרת המילה 'חטאת'). אמר להן הקדוש ברוך הוא: מכיוון שקיבלתם עליכם עול תורה מעלה אני עליכם כאילו לא חטאתם מימיכם".
ומפרש שם קרבן העדה: "שבכל שנה בעצרת הוא כיום אשר עמדנו לפני הר סיני, ומקבלים התורה מחדש".
נמצא שיום שבו אדם מקבל עליו עול תורה הוא יום שהוא נולד בו מחדש, וממילא נמחלים עוונותיו וכאילו לא חטא מעולם.
השבוע זכינו ברוך ה' והחל זמן אלול בעולם הישיבות. להמוני תלמידים זה היה יום של קבלת תורה, וודאי נמחלו עוונותיהם, כדאי לנו לקבל מהם ברכה... במיוחד, כדאי לקבל ברכה מתלמידי שיעור א' שרק התחילו... אצלם, זו הקבלת עול תורה הכי עוצמתית...
ומעניין לעניין באותו עניין. כל העת, כולנו מלינים על כך שהשלטון משחית. מי שיש כוח רב בידיו, קשה לו להישאר נקי כפיים, ובקלות הוא מידרדר חלילה במדרון חלקלק לניצול כוחו לרעה.
רוב המתלוננים מחפשים דרכים להחליש את כוחם של בעלי השררה, כדי למזער נזקים, אך ברור לכולם שגם בדרך זו הנזקים אולי יקטנו אך לא יעלמו.
פרשתנו עוסקת בחשיבות מינוי בעלי השררה – מלך, שופטים, שוטרים וכו'. מחד – היא ממזערת קצת את כוחו של המלך ודורשת ממנו – לא להרבות כסף, סוסים ונשים. אך מאידך היא גם מעניקה לבעלי השררה כוח רב – שוטרים שירדו בעם, ולמלך יש את משפט המלך.
אם כן – מה הפתרון המרכזי שלה לחשש השחיתות?
התשובה היא – חיבור לתורה. המלך מצווה לכתוב לו ספר תורה נוסף, שבו יקרא כל ימי חייו, "למען ילמד ליראה את ה' אלוקיו... לבלתי רום לבבו ולבלתי סור מן המצווה ימין ושמאל...".
רק חיבור עמוק לתורה יוצר אדם חדש, טוב יותר. אדם שיעשה עבודת פנים, עבודת הלב, ויהיה בכוחו לשלוט בפיתויי השררה והכוח, ויפנה את כוחו למען הציבור ועבודת ה'.
שנזכה... שנזכה...
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
