ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
אולם, מידי פעם היה שומע קול פסיעות מאחורי דלת העלייה. החתן היה בטוח, שחמותו היא הפוסעת מאחורי דלתו, וכדי לרצות את המפרנסת שלו, היה מגביר את קול לימודו. לימים, התברר שהחתול הוא שפסע מאחורי הדלת, ונמצא לומד תורה 'לשמה' – לשם... החתול.
אכן, תביעה חריפה יש בסיפור זה. תביעה לאמת צרופה, עד כדי האמירה שמי שאין מחשבתו זכה ושלימה, כל כולו מצוי בעולם השקר.
אולם, מול הסיפור הזה, עומדת דרכו של רבי לוי יצחק מברדיטשב סניגורם של ישראל (שההילולא שלו – כה' תשרי). ידוע המעשה, ברבי לוי יצחק, שראה פעם עגלון אחד המושח את גלגלי העגלה בשמן, בעת תפילת שחרית, כשהוא עטוף בטלית ומעוטר בתפילין.
'ריבונו של עולם', קרא רבי לוי יצחק בהתלהבות, 'הבט נא וראה חסידות עמך ישראל, גם בשעה שהם מושחים את גלגלי עגלותיהם, מזכירים הם את שמך'.
שני הסיפורים נראים ממש כשני הפכים. הסיפור הראשון מחפש את נקודת החיסרון של החתן, ואילו הסיפור השני מוצא את נקודת הטוב הקטנה שבעגלון. האם תמים היה רבי לוי יצחק, כשביכר להביט בנקודת הטוב הקטנה, ולהתעלם מההקשר הכולל?
יודעים אנו, שרבי לוי יצחק ראה גם את נקודות החיסרון. וכך מסופר עליו – פעם, אחר תפילת שמונה עשרה, ניגש רבי לוי יצחק אל כמה מהמתפללים, הושיט להם את ידו ובירכם בברכת – 'שלום עליכם', כאילו שבו מדרך ארוכה.
המתפללים הציצו עליו בתימהון, אך הוא אמר להם – 'מה אתם תמהים? הרי שרויים הייתם זה עתה מרחקים. אחד היה ביריד, השני נסע בספינה. (במילים של ימינו – כולכם 'ריחפתם' בזמן התפילה). רק עכשיו, כשהסתיימה התפילה, שבתם מהדרך ובאתי לרך אתכם בשלום עליכם'.
אם כך, גם רבי יצחק ידע למצוא את נקודת החיסרון, וכיצד יכול היה לסנגר על ישראל?
דומה, שהדבר נעוץ שורש החטא הקדמון, המופיע בחומש בראשית. שני עצים מיוחדים היו בגן עדן – עץ החיים ועץ הדעת. כשה' נוטע את העצים הללו בגן עדן, נאמר (פ"ב) – "ועץ החיים בתוך הגן, ועץ הדעת טוב ורע". כלומר – בתוך הגן, וכדמתרגם אונקלוס – 'במציעות (באמצע) גינתא', נמצא עץ החיים, ורק לידו מצוי עץ הדעת.
לעומת זאת, כשהאישה מדברת עם הנחש על עץ הדעת ממנו אסור לאכול (פ"ג), היא אומרת – "ומפרי העץ אשר בתוך הגן", כלומר לדעתה באמצע הגן מצוי דווקא עץ הדעת.
דומה, שזהו אחד משורשי החטא הקדמון. אם הדעת היא אמצע האדם, אז אכן האדם שרוי כל העת במקום בו טוב ורע משמשים בערבוביה. במצב זה, לעיתים הרע גובר, ואכן נקודת חוסר השלימות מערערת את כל מעשי האדם. אולם, האמת היא, שעץ החיים נמצא באמצע הגן. עצם חיי האדם, הנשמה שהיא חלק אלוק' ממעל, היא המחייה את האדם ומרכז חייו. בעץ זה אין טוב ורע, וממנו נובעת הסנגוריה על ישראל.
ואכן, לאחר שחטא האדם, שואל אותו ה' – אייכה? כי בחטא התחבר האדם לעץ הדעת, ושכח את עץ החיים. נמצא, שעזב את תוכו הפנימי, ולמעשה נעלם. ואם כן – אייכה? היכן אתה? נעלמת! היזכר בעץ החיים – בפנימיותך!
ובימינו, מיום שחטא אדם הראשון, הרי שלעץ החיים הצומח בתוכנו, הצטרף ובא עץ הדעת. נמצא, שאכן עלינו להקשיב לאמירות הנוקבות, התובעות מאיתנו לתקן עצמינו עד הסוף. לא להניח לנקודת השקר של החתול והריחוף בתפילה להישאר בקרבנו, ולהנציח בקרבנו את פרי עץ הדעת האסור.
אולם, עלינו ללמוד מסניגורם של ישראל, המזכיר לנו כל העת, שעץ הדעת צומח בצד עץ החיים. בקרבנו, מצוי טוב נצחי, המסייע לנו לשוב ולהגיע אל נקודת הדבקות השלימה באלוקים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
