ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
מספרים עליו שבשעה שהיה אומר קינות בתשעה באב מול מקום המקדש היה מתעלף מספר פעמים, "עד שבקושי גדול הקיצו אותו כדרך המתעלפים".
ואף הוא סיפר על עצמו באיגרת, (עיין פרי מגדים או"ח תקסא) שבשעה שבא בפעם הראשונה לירושלים ציפה לראותה חריבה. והנה, להפתעתו הרבה, ראה שהמוסלמים והנוצרים בנו בה בתים יפים ויושבים בה בשלווה, ואף במקום המקדש החרב בנו המוסלמים בעוונותינו מסגד. באותה שעה "נפלתי על אפי ובכיתי ואמרתי: את ירושלים נמשלת כאלמנה, היאך לבשת (במקום) בגדי אלמנותך, בגדים נאים, הלוואי שראיתי בחורבנה".
והוסיף ודרש על כך , שזה כוונת הפיוט – "אזכרה אלוקים ואהמיה, בראותי כל עיר על תילה בנויה ועיר האלוקים מושפלת עד שאול תחתיה...". כלומר – כל עיר - ירושלים של מטה על תילה בנויה. אבל עיר האלוקים – ירושלים של מעלה, בניין המקדש שצריך להיות בנוי ובפועל חרב, מושפלת עד שאול תחתיה.
סיפור זה עומד, לכאורה, בסתירה או מחלוקת עם סיפור אחר על גדול אחר. מספרים על רבי יוסף זונדל מסלנט, מאבות תנועת המוסר, (סיפורי צדיקים, שמחה רז, עמ' 77), שדרכו הייתה להקיף מפעם בפעם את חומות ירושלים, למנות את מספר הבתים שבתוכה ולקיים בכך –"סובו ציון והקיפוה, ספרו מגדליה".
בהשפעתו, נבנו הרבה בתים יהודיים בירושלים. בראותו בית חדש הולך ונבנה בעיר הקודש, היה מתמלא ששון ושמחה, ואפילו אם הבית היה של ערבי או נוצרי. וכך היה רגיל לומר: אין דבר! תיבנה הארץ על ידי מי שהוא, ובלבד שתיבנה, והרי סוף סוף יהיו גם הבתים האלה שלנו...
במבט ראשוני – הרי מחלוקת לפנינו. רבי יוסף זונדל מסלנט שמח בירושלים הנבנית בידי גויים, ואילו רבי גרשון מקיטוב רואה בכך את שיא החורבן. אפשר אף להעמיק את המחלוקת ולומר שהיא בבואת ותמצית מחלוקתם של החסידים והמתנגדים. רבי גרשון החסיד מבקש את הצד הרוחני – השמימי בבניין ירושלים, ולפיכך בניין של גויים הנעדר בקשה רוחנית זו מהווה בעיניו פגם וחסרון. לעומתו, רבי יוסף זונדל 'המתנגד', רואה כעיקר את עצם הדקדוק במצוות המעשיות (עיין נפש החיים שער ד'). לפיכך, כיוון שמבחינה מעשית ירושלים נבנית, הרי טוב הדבר ובוודאי בסוף אף יחול על כך הצד הרוחני ויתיישבו שם ישראל.
אולם, כל המחפש להעמיק ולשלב מעשיהם ודבריהם של גדולי ישראל יחדיו, וודאי יוכל למצוא דרך מחברת ביניהם. ושתי דרכים לשלב מעשיהם פתוחות בפנינו-
הדרך הראשונה – דור דור ועניינו. דורו של רבי גרשון קדם לדורו של רבי יוסף זונדל. על דורו של רבי גרשון מקיטוב (שחבר לרש"ש הקדוש ולאור החיים הקדוש) הוטלה המשימה לתת את הכיוון הרוחני היסודי לשיבת ישראל לארצו ובניין ירושלים. לפיכך, היה עליהם לייסד הכול בטהרה וקדושה, ובניינם של הגויים הפריע לכך. לעומתו, רבי על דורו של רבי יוסף זונדל הוטלה המשימה להתחיל ביישום החזון הגדול והבאתו לעולם המעשה, וככל שהמעשה גדל כך הוטב, שהרי בוודאי סוף כל המעשה לשוב אל הטוב.
וכעין זה מצינו בפרשיות המשכן בדיון בין משה רבינו לבצלאל. משה רבינו אמר שצריך לבנות 'ארון וכלים ומשכן', כי תפקידו היה להציב את החזון הרוחני הגדול המצוי בארון הברית, הקדוש שבכלים. לעומתו, בצלאל בנה 'משכן ארון וכלים', כי ביישום המעשי בונים מהדרגה מלמטה למעלה.
הדרך השניה מעין הראשונה – רבי יוסף זונדל שמח בבתי ירושלים הרגילים הנבנים בידי גויים. רבי גרשון מקיטוב הצטער על בניין הישמעאלים הבנוי במקום המקדש החרב. בניין זה לא ישמש את ישראל, ובנקודת הקודש הפנימית אין כלל מקום לבניין שאינו בתכלית הקדושה.
ומכאן תובנה לימינו – עת מנסים הרפורמים לקנות להם אחיזה בירושלים. יש הטועים לחשוב, שיש בכך תועלת מסוימת, כי יש יהודים שיתחברו כך במשהו לתורה ולירושלים. אך ההפך הוא הנכון, בעצם נקודת הקודש, בעצם התורה ורוחניות ירושלים, כל תחליף אנושי לתורה האלוקית רק מרחיק אותנו ממטרתנו, והרי הוא בבחינת – 'כל עיר על תילה בנויה, ועיר האלוקים מושפלת עד שאול תחתיה'. ובטוחים אנו שסוף ישראל להיגאל במהרה בימינו אמן!
מאמרים נוספים התמסרותו הגדולה של הרב אריה קורן לתורה
מתוך אזכרת ה- 30 לרב אריה קורן ביישוב בית אל, התשע"ה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
