ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
איטה בת חנה ארנרייך אליהו בן שרה זלדה כרמל רחלי בת רוזי בוסקילה
גם הביטוי: "כְּתֹנֶת פַּסִּים" (בראשית ל"ז ג) מופיע אך ורק בשני ההקשרים הללו.
נוסיף עומק ופרטים נוספים לדברינו לפרשת ויגש תשע"ב בענין זה.
השם תָּמָר מופיע גם הוא בתנ"ך אך ורק בהקשר למאבק ההנהגה בין בני יעקב אבינו ומאבק ההנהגה בין בני דוד המלך.
גם מן הביטויים:
"כִּי לֹא יֵעָשֶׂה כֵן בְּיִשְׂרָאֵל ... וַיְעַנֶּהָ וַיִּשְׁכַּב אֹתָהּ" (שמואל ב י"ג יג-יד)
עולה הֵד לביטויים מספר בראשית:
"וַיַּרְא אֹתָהּ שְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר ... וַיִּשְׁכַּב אֹתָהּ וַיְעַנֶּהָ" "כִּי נְבָלָה עָשָׂה בְיִשְׂרָאֵל לִשְׁכַּב אֶת בַּת יַעֲקֹב וְכֵן לֹא יֵעָשֶׂה" (בראשית ל"ד ב,ז בהתאמה).
כבר הוכחנו בעבר (ניתן לקבל את המאמר ע"י פניה בדוא"ל אל [email protected]) כי "מעשה אמנון ותמר" היא הפרשיה בה אבשלום מתחיל בהכנות המעשיות למרדו באביו ובנסיונו להכריז על עצמו כמנהיג וכמלך הבא של עם ישראל. הוא תובע את מעמדו לא רק מכח היותו בכור לאמו, אלא גם מן הטענה שהוא היחיד מבין צאצאי דוד המלך, שכן גם סבו מצד אמו- תלמי מלך גשור, נשא בתואר זה. (למיכל בת שאול אין צאצא בשלב זה).
לאבשלום אין כל מעצור בדרכו זו. לאחר שהוא גורם לאמנון להפסיד את זכותו לרשת את כסאו של דוד, הוא פוגע בעקרון האחווה של "כל ישראל אחים" ורוצח את אמנון- אחיו מאביו, כשהוא מתארח אצלו בזמן גז צאנו.
במאמר מוסגר נוסיף, כי נראה שאבשלום היה מוכן ומסוגל לרצוח את כל אחיו, כדרכם של רשעים רבים בתנ"ך [אבימלך בן גדעון, יהורם בן יהושפט ועוד] כדי להבטיח לעצמו את כס המלכות. זו הייתה גם השמועה הראשונית שהגיעה אל דוד, ודוד האמין לה:
"וַיְהִי הֵמָּה בַדֶּרֶךְ וְהַשְּׁמֻעָה בָאָה אֶל דָּוִד לֵאמֹר הִכָּה אַבְשָׁלוֹם אֶת כָּל בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וְלֹא נוֹתַר מֵהֶם אֶחָד: וַיָּקָם הַמֶּלֶךְ וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו וַיִּשְׁכַּב אָרְצָה וְכָל עֲבָדָיו נִצָּבִים קְרֻעֵי בְגָדִים" (שמואל ב י"ג ל-לא) .
אבשלום במעשיו פסל את עצמו מלשמש כמנהיג בעם ישראל.
לעומתו, במקום מוסרי גבוה מאוד, עומד יוסף הצדיק, שלאורך כל פרשיות וישב ועד ויחי נוהג באחיו מנהג אחווה ואיננו פוגע בהם.
תיאור דרכו פותח בביטוי: "אֶת אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ", עד שהוא מגיע לשיאו בתחילת פרשתנו בהכרזה: "אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם".
מכח התנהגות זו זכה יוסף לברכתו ולהכרזתו של אביו (שגם משה רבנו חוזר עליה):
"לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו" (בראשית מ"ט כו).
נוכיח זאת גם מכיוון נוסף. הביטוי "אֲחֵי יוֹסֵף" מופיע בכל התנ"ך מספר קטן מאוד של פעמים. הוא מופיע בכותרת ירידתם של האחים מצרימה כדי לשבור אוכל, בזמן שאינם יודעים כלל שהם עתידים לפגש את אחיהם יוסף:
"וַיֵּרְדוּ אֲחֵי יוֹסֵף עֲשָׂרָה לִשְׁבֹּר בָּר מִמִּצְרָיִם" (שם, מ"ב ג).
לכן, מעיר שם רש"י: "ולא כתב בני יעקב, מלמד שהיו מתחרטים במכירתו ונתנו לבם להתנהג עמו באחוה ולפדותו בכל ממון שיפסקו עליהם".
נלמד מכאן הדרכה לדורות, רק בדרך האחווה אפשר להגיע אל ההנהגה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
