בית המדרש
  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • חומש בראשית
  • לך לך
קטגוריה משנית
undefined
4 דק' קריאה • 34 דק' צפיה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

בענדעט בן יצחק

א. בראשית יב' – ויאמר ד' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך. ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה. ואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחת האדמה. רש"י - להנאתך ולטובתך. ב. תהלים קכו' - הלוך ילך ובכה נשא משך הזרע בא יבוא ברנה נשא אלמתיו. מלבי"ם - הלוך ילך ובכה, שבעת הליכתו לקצור עדיין בוכה מפני שחושב שישא משך הזרע, ר"ל שלא ישא מן השדה רק מה שזרע, שאם זרע כור אינו מצפה לקצור רק כור כפי מה שזרע, ואח"כ פתאום בא יבא מן השדה לביתו ברנה, כי פתאום הוא נושא אלומותיו של הזרע, ושמחה זו גדולה עוד יותר שהיא שמחה פתאומית.. שהגם שגם בעת הגאולה לא קיוו רק תשועה מועטת, כמו בימי כורש שהיו תחת רשות מלכי פרס ימצאו תשועה גדולה וישאו אלומות ההצלחה. ג. תהלים פ' - עוררה את גבורתך ולכה לישעתה לנו. רש"י - אין זה לשון הליכה אלא כמו לך. רד"ק - תלך לפנינו להושיענו ד. בראשית יג' - וגם ללוט ההלך את אברם היה צאן ובקר ואהלים. ולא נשא אתם הארץ לשבת יחדו כי היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדו. ויהי ריב בין רעי מקנה אברם ובין רעי מקנה לוט.. ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רעי ובין רעיך כי אנשים אחים אנחנו. הלא כל הארץ לפניך הפרד נא מעלי אם השמאל ואימנה ואם הימין ואשמאילה.. ויסע לוט מקדם ויפרדו איש מעל אחיו.. וד' אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם צפנה ונגבה וקדמה וימה. כי את כל הארץ אשר אתה ראה לך אתננה ולזרעך עד עולם. ושמתי את זרעך כעפר הארץ אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ גם זרעך ימנה. קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה. רש"י - אחרי הפרד לוט - כל זמן שהרשע עמו היה הדבור פורש ממנו. ה. בראשית יב' - ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה והכנעני אז בארץ. וירא ד' אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת ויבן שם מזבח לד' הנראה אליו. ו. רד"ק - בעוד שהיה לוט עמו, שמא היה סבור אברם כי גם ללוט יהיה חלק בארץ, כי קרובו היה ועמו יצא כמו שאמר לו "הלא כל הארץ לפניך", עתה אחר שנפרד לוט מעמו אמר לו אל תחשוב כי לאחר יהיה חלק בארץ, אלא לך לבדך ולזרעך אתננה ואל תחשוב כי ללוט ולזרעו יהיה חלק עם בניך בארץ, כי אמרת לו "אם השמאל ואימנה, ואם הימין ואשמאילה" אלא הצפון והימין לך ולזרעך יהיה וכן המזרח והמערב. והקדים הצפון והדרום לפי דבריו שאמר ללוט. חזקוני - וה' אמר, אחרי הפרד לוט מעמו לא כוונת יפה, אם כוונת שדי לך במה שחלקת עם לוט. אחרי הפרד לוט מעמו שלא יהא ללוט טענה על אברהם אני חבירך ויהיה לי חלק עמך בארץ. בכור שור - מפני שאמר ללוט: "הלא כל הארץ לפניך" כלומר: איני מעכב לעצמי רק מקום דירתי, כאדם שאומר "אינה שלי רק מקום דירתי בלבד אני מעכב ממך" לפיכך אמר לו הקדוש ברוך הוא: "הנה כל הארץ לפניך". ז. ר' חיים פלטיאל - אחרי הפרד לוט מעמו. א"ל הק' אתה חלקת הארץ עם לוט לא בדעת עשית כי ימין ושמאל תפרוץ ואין לך די בחלק שהיניח לך, וא"ת מה אני צריך כל כך לכך נאמר ונתתי זרעך כעפר הארץ, ואתה צריך הרבה. ד"א אחרי הפרד לוט פרש"י דכל זמן שהיה רשע עמו הדיבור פירש ממנו. ותימ' והכתיב וירא י-י אל אברם ויאמר, ותו דאבר' מתחילה כשאמר לו לך לך היה עמו, ותירץ י"ל קדם שעשה לוט קטטה עם אברהם אז היה צדיק ולא היה פורש הדיבור מאברהם אבל מיד שהתחיל לריב עם אברהם פירש הדיבור ממנו עד הפרדו מעליו. ח. גור אריה - אף על גב דלעיל כתב (יב, ז) "וירא ה' אל אברם וגו'", שמא אברהם לבדו הוא שעבר בארץ עד מקום שכם והתפלל על בני יעקב (שם ו), ושם נראה לו השם, כך פירש הרא"ם. ולא נראה, דסוף סוף היה ההליכה עם אברהם, ולי נראה שקודם שהיה לו הרבה צאן היה בטל גבי אברהם, ולא נחשב לכלום, אף על גב שהיה רשע, וכי בשביל עשו שהיה אצל יצחק לא נגלה הקדוש ברוך הוא על יצחק אלא שהיה בטל לגבי יצחק מחמת שלא היה חשוב, ועכשיו שהיה לו בקר צאן ואהלים לא היה עוד טפל לאברהם, ולפיכך היה הדבור פורש מאברהם. ט. שיחות הרב צבי יהודה בראשית עמ' 164 - "ויאמר ד' אל אברם" - פתאום! בלי להזכיר מעלותיו, כמו אצל נח: "נח איש צדיק תמים היה בדרתיו". כשם שיש ללמוד מה תוכן של דברי תורה, כך יש ללמוד מהסגנון והעריכה. מוסבר בדברי קודשו של המהר"ל שאדרבה, זהו ההבדל היסודי בין הדבקות והשייכות לרבונו-של-עולם מתוך מעלות, מתוך מצבו המוסרי של האדם, או מתוך החלטה שמימית, מתוך גזירה. " אתה... בחרת באברם" ומתוך-כך נמשך: "אתה בחרתנו מכל העמים". כך נוצרנו - על-פי גזירה אלוהית: "עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו" מתוך "התאהבות" בנו. "הבוחר בעמו ישראל באהבה". י. נצח ישראל יא' - ולהורות לך כי לא היה התחלת הדביקות מצד הפרט, רק הדביקות הזה דביקות כללי.. לכך כאשר בחר השם יתברך מתחלה באברהם.. והקשה הר"ם ז"ל, שתימה הוא שלא זכר הכתוב קודם זה שהיה אברהם צדיק.. באברהם לא היה בחירה פרטית, רק באומה הישראלית.. וזה בחירה כללית, ובחירה כמו זאת אין תולה במעשה כלל, ולא בחטא, כי המעשה הוא לפרט. אף כי בודאי זכות אבות מועיל, מכל מקום עיקר הבחירה - בחירה כללית בו ובזרעו.
סרטונים קצרים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il