ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- צו
הסיום הרוחני של סדרת הימים (מדאורייתא, מדרבנן ומנהג ישראל) הוא בחג מן התורה - חג השבועות. כך נסגר המעגל. קבלת התורה היא שמאפשרת עצמאות רוחנית. זו משמעותם של דברי המשנה: "והלוחות מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלוחות" (שמות לב, טז) אל תקרא חרות אלא חירות שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה" (אבות פ"ו מ"ב).
כל המועדים מבטאים את ההיבט של בני ישראל כעם, ולא רק כאוסף של יחידים. כלאום ולא רק כאוסף של פרטים.
לפני כשנתיים וחצי, יום לאחר הושענא רבה (מנהג נביאים) החלה מלחמה שכוונתה הייתה להשמיד את מדינת ישראל, תוך ניצול מה שהיה נראה לאויבינו "כעת חולשה היא ליעקב". המחלוקת הפנימית נדחפה על ידי הקיצונים, מכל הצדדים למקומות מסוכנים. היה זה סמלי מאוד, כל צד טען שהוא "קבוצת האתרוגים" והאחר הוא "חבילת ערבות" ללא טעם וללא ריח. הקב"ה ברחמיו שלח לנו מסר כואב מאוד. המכה שהנחיתו עלינו אויבנו האכזרים, חסרי צלם אנוש, כאבה וכואבת עד היום. המסר היה חד משמעי – תתאחדו!!! תזכרו כולם, אי אפשר לצאת ידי חובת מצוות ארבעת המינים רק עם אתרוגים. האמת היא שכל יהודי, באשר הוא, יש לו צדדים שבהם הוא מצטיין והוא נחשב אתרוג, ויש לו גם נקודות לשפר ביחס אליהם והוא עדיין ערבה.
רק כשארבעת המינים מאוגדים יחד באה לידי ביטוי מעלתו העליונה של עם ישראל, כל ישראל ערבים זה לזה וזה בזה.
תוך זמן קצר התעשתנו! בשטח ראינו איך כמעט כל חלקי העם נושאים בנטל. אלפים עשו כל מאמץ וחזרו ארצה גם ממקומות רחוקים (תופעה שאין לה אח ורע במדינות אחרות). ההתנדבות הגיעה לשיאים חדשים והאמונה הקיפה פתאום חוגים נרחבים ביותר. גם מי שהגדיר עצמו, עד לאותם ימים, כמי שרחוק מתורה ומצוות, חיפש בכל מקום שהיה קִרֲבַת אֱלֹהִים לִי טוֹב (תהלים עג, כח). רצון זה בא לידי ביטוי גם בביקוש לציציות של חיילי צה"ל (מכון "ארץ חמדה" לוקח במבצע זה חלק משמעותי מאוד, כבר למעלה משנתיים).
המחיר היה כבד מאוד, אבל גם הניסים היו גלויים, גם אם הוגדרו כניסים נסתרים. עזה חרבה, החיזבאללה הוכה קשות מראש ועד זנב, גם איראן - חלק מרכזי מציר הרשע הוכתה. אף על פי כן, בחודש אדר האחרון, התברר שאין עדיין ניצחון שמבטיח "מזרח תיכון חדש".
בי"א באדר תשפ"ו, היום הראשון בו ניתן לקרא את המגילה, התחילה המלחמה מחדש עם הצורר המודרני, חמינאי - המן הרשע בן זמננו. המלחמה התחילה במכת פתיחה שהממה את כל העולם, טייסינו הגיבורים, שמייצגים כמעט את כל חלקי העם, הוכיחו לאויבינו, מי הוא עם הסגולה שזוכה לסייעתא דשמיא ענקית. למרות שהמן מתאר את עם ישראל במגילה "יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד" (אסתר ג, ח) שישנים לטענתו מן המצוות (מגילה דף יג ע"ב) ומפולגים, התברר שקדם לו הנביא ישעיהו שהכריז וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים (ס, כא).
בימינו אלה, התברר שימי הפורים, שעד כה אי אפשר היה להגיד בהם הלל, מאחר ונשארנו עבדי אחשוורוש, כלומר לא זכינו להחיות את הצד הלאומי, התחברו לימי הפסח וממילא לכל סדרת הימים שבהם באה לידי ביטוי תחייתנו הלאומית.
אם כך, איך באחדות ורק בה, ניתן להכריז כֻּלָּם צַדִּיקִים! ובלשון המשנה "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא"? (סנהדרין פ"י מ"א)
התשובה נמצאת במגילת שיר השירים שנקרא, בע"ה, בשבת חול המועד פסח.
החתן במגילה זו הוא קודשא בריך הוא, הכלה היא כנסת ישראל=כלל ישראל. כנסת ישראל איננה סיכום של כל חלקיה, היא מציאות רוחנית עליונה שלעולם היא בבחינת קודש קודשים. כמו שלימדנו רבי עקיבא: "אמר ר' עקיבא אין כל העולם כולו ומלואו כדאי, כיום שניתן בו שיר השירים לישראל, שכל הכתובים קודש, ושיר השירים קודש קדשים" (מדרש תנחומא, פרשת תצוה סימן א).
ארבע פעמים מכריז החתן – הקב"ה, בשיר השירים, "הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי" (פעמיים בפרק א, טו; ופעמיים בפרק ד, א). מספר פסוקים לאחר מכן הנוסח משתנה בצורה משמעותית, ובפעם החמישית ז"ל: "כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ" (ד, ז). הדרך להגיע ל"וּמוּם אֵין בָּךְ" עוברת דרך "כֻּלָּךְ". כשמדובר על כלל ישראל = כנסת ישראל מגיעים ל"וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים".
כשכולם ביחד כל אחד מחפה על חסרונותיו של השני, וכל אחד תורם את מעלותיו של עצמו, כך מגיעים לתוצאה של "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא".
הבה נתפלל כי לשנה הבאה נוכל לחגוג את פורים, ונציע שנאמר גם בו הלל, כחג של מדינה עצמאית שנלחמת על חייה, מול האימפריה שמונהגת על ידי צוררי היהודים שרוצים לאבדה, ושמו מטרה זו בראש מעייניהם, אבל היא יכולה להם!!! מדינה שממשיכה לשגשג כמדינה יהודית עצמאית.
מפורים נמשיך באופן טבעי לפסח = חג החירות, נאמר הלל ביום העצמאות ויום ירושלים ונחתום בחירות הרוחנית בשבועות.
נתפלל שכל מנהיגי העולם החופשי יצטרפו אל ארה"ב ואלינו,
וכך יזכו גם הם בזכות הגדולה של "וידע כל פעול כי אתה פעלתו,
ויבין כל יצור כי אתה יצרתו, ויאמר כל אשר נשמה באפו,
ה' אלוהי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה".
גם חג הפורים יזכה להצטרף אל החגים הלאומיים, שמביאים את בשורת החירות
לכל העולם, וכאמור גם בו נוכל להודות לקב"ה בהלל שלם.
(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
