ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- במדבר
"וידבר ה' אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים... שאו את ראש כל עדת בני ישראל " (במדבר א, א-ב).
מסביר רש"י מתוך חיבתן לפניו מונה אותם כל שעה. כשיצאו ממצרים מנאן, וכשנפלו בעגל מנאן לידע מנין הנותרים, כשבא להשרות שכינתו עליהם מנאם , באחד בניסן הוקם המשכן, ובאחד באייר מנאם.
לפי דברי רש"י מובן מדוע מזכירה התורה שה' דיבר עם משה באהל מועד, שהרי אהל מועד היא הסיבה להשראת השכינה, והשראת השכינה היא הסיבה לכך שה' מנה אותם בזמן זה, אולם לא מובן מדוע היתה צריכה התורה להזכיר שה' דיבר עם משה במדבר סיני, מה רוצה התורה ללמדנו בכך שמזכירה את המיקום הגיאוגרפי בו ציוה ה' על משה למנות את בני ישראל?
אומר הנביא ירמיהו (ב, ב): "כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעוריך, אהבת כלולותיך, לכתך אחרי במדבר, בארץ לא זרועה". הקב"ה זוכר לעם ישראל חסד נעורים על כך שהלכו אחריו במדבר בארץ לא זרועה. זו היא אם כן הסיבה שהתורה מזכירה שה' דיבר עם משה במדבר סיני, וציוה עליו למנות שוב את בני ישראל, שהרי יש כאן סיבה נוספת לכך שהקב"ה כה מחבב את בני ישראל, ומונה אותם שוב ושוב, והיא משום שהם הלכו אחריו למדבר השומם "ארץ לא זרועה" מתוך "אהבת כלולותיך" בלי כל חשבונות.
חתן וכלה, איש ואשה נישאים, כל אחד בא ממקום אחר, ממשפחה אחרת, עם הרגלים אחרים, והנה הם יוצאים לדרך חדשה, "לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה" הם הולכים זה אחרי זו, וזו אחרי זה למדבר, הם יוצאים לדרך לא סלולה, בה מעולם לא צעד איש, הם סוללים את דרכם החדשה יחד, במסירות הדדית, בלי כל חשבונות, ההכרה בכך מביאה לאהבה גדולה.
מסירות גדולה זו, מביאה לאיש ואשה זכו שכינה ביניהם (סוטה יז.), והשראת השכינה מביאה אף היא לאהבה גדולה כדברי רש"י "מתוך חיבתן לפניו מונה אותם כל שעה.. כשבא להשרות שכינתו עליהם מנאם".
הגמרא אומרת על המשמח חתן וכלה שזה כאילו שבנה אחת מחורבות ירושלים (ברכות ו:), מה הקשר בין שמחת חתן וכלה לבנין ירושלים?
התשובה היא שעיקר בנין ירושלים איננו הבניין הפיזי, אלא הבניין הרוחני שמביא להשראת השכינה בישראל, וכאשר איש ואשה נישאים, ובונים בית נאמן בישראל, הרי שכינה ביניהם, ולכן זוהי בניית חורבה מחורבות ירושלים, אבל הגאולה איננה שלמה, והשמחה איננה שלמה כל זמן ש"הר ציון ששמם, שועלים הלכו בו" (איכה ה, יח), ולכן החתן שובר כוס תחת החופה כדי לזכור ברגע השמח והמרומם של נישואין, של בניית בית בו תשרה השכינה, שהשמחה איננה שלמה כל עוד לא נבנה בית ה'.
יהי רצון שנזכה שהקב"ה ברחמיו המרובים יזכור לנו שוב חסד נעורינו, אהבת כלולותינו, לכתנו אחריו במדבר, בארץ לא זרועה, ומתוך אהבה זו, יבנה בית המקדש במהרה בימינו, אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
