ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
כך שאל דוד את שאול והוסיף בכאב עצום:
"כִּי גֵרְשׁוּנִי הַיּוֹם מֵהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלַת יְקֹוָק לֵאמֹר לֵךְ עֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים" (שם, שם יט).
ננסה להסביר מה מסתתר מאחורי הכרזה טעונה וחריפה זו?
דוד נרדף בידי שלשה גורמים מאוד משמעותיים.
א. הפלישתים, שזכרו לו את הריגתו של גלית גיבורם, מי שהטיל את חיתתו על כל סובביו, ושנאו אותו שנאה קשה.
ב. שאול מלך ישראל, שרדף אחריו כל יום, ניסה לחסלו בכל הזדמנות וכמעט בכל דרך. על כך נאמר:
"וַיְבַקְשֵׁהוּ שָׁאוּל כָּל הַיָּמִים" (שם כ"ג יד).
ג. צאצאיו של כלב בן יפונה, תושבי דרום הר חברון, שניסו להפטר ממנו גם על ידי הסגרתו לידי שאול. כך מפורש בכתוב: "וַיַּעֲלוּ זִפִים אֶל שָׁאוּל הַגִּבְעָתָה לֵאמֹר הֲלוֹא דָוִד מִסְתַּתֵּר עִמָּנוּ בַמְּצָדוֹת בַּחֹרְשָׁה בְּגִבְעַת הַחֲכִילָה אֲשֶׁר מִימִין הַיְשִׁימוֹן: וְעַתָּה לְכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ הַמֶּלֶךְ לָרֶדֶת רֵד וְלָנוּ הַסְגִּירוֹ בְּיַד הַמֶּלֶךְ" (שם, שם יט – כ, עיינו גם כ"ו א).
גם אנשי קעילה (בני שבטו), שדוד הושיעם והצילם מיד הפלישתים, רצו להסגירו בידם.
הקב"ה באמצעות האורים והתומים אישר לדוד כי אכן זו תכניתם, וז"ל הכתוב: "וַיֵּדַע דָּוִד כִּי עָלָיו שָׁאוּל מַחֲרִישׁ הָרָעָה וַיֹּאמֶר אֶל אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן הַגִּישָׁה הָאֵפוֹד: ... וַיֹּאמֶר דָּוִד הֲיַסְגִּרוּ בַּעֲלֵי קְעִילָה אֹתִי וְאֶת אֲנָשַׁי בְּיַד שָׁאוּל וַיֹּאמֶר יְקֹוָק יַסְגִּירוּ" (שם, שם ט, יב).
לפני שנסביר מה הייתה דרכו של דוד, וכיצד הוא פתר את הבעיה? נסביר, במאמר מוסגר, מה היו הטיעונים בהם השתמשו רודפיו, מבני ישראל, כדי להצדיק את מעשיהם?
להִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלַת יְקֹוָק, ניתן להסביר בשתי דרכים:
א. להתחתן עם בת ישראל, וכך להיות חלק ממי שהשכינה שורה עליו.
ב. לגור בארץ ישראל, מקום שהשכינה שורה בו בקביעות.
מתנגדיו של דוד טענו כי הוא אינו ראוי לבא בקהל ד', כיוון שהוא צאצא של מואבית (עיינו יבמות עו ע"ב).
(נעיר כי גם היום מגורים מחוץ לארץ ישראל, הם "מתכון" לנישואי תערובת, הגורם מס' אחד להתבוללות ויציאה מתחת כנפי השכינה).
בגלל הרדיפות של שאול וצאצאי כלב, שישבו בדרום הר חברון, דוד בחר לעזוב את הארץ בה דר עם ישראל, והצטרף, לכאורה, למחנהו של אכיש מלך גת (הפלישתים קיבלו אותו כאויב אויבם –שאול, ומתוך תקוה לפלג בדרך זו את עם ישראל).
מדוע דוד החליט דווקא כך? נציע כמה הסברים:
א. כך ימנע מליפול בפח מלחמת האחים, שהיא הדבר הנורא מכול.
ב. כך יוכל לעזור להילחם בשוסים שפגעו תדיר באחיו (למרות שהם לא נהגו כלפיו מנהג אחווה) יושבי דרום הר חברון
(עיינו שם, כ"ז ח-יא).
ג. כך יוכל לעזור לשאול (אע"פ שניסה תדיר לחסלו), במקרה שתפרוץ מלחמה בינו לבין הצבא הפלישתי, הוא יצטרף כ"גייס חמישי", והפלישתים ימצאו עצמם במלחמה פנים ואחור (עיינו שם כ"ט א-יא).
כך העמיד דוד לדורות רף גבוה מאוד, של מנהיג ששם את טובת עם ישראל במקום הראשון, ואת טובתו האישית במקום האחרון. הסיכון שלקח על עצמו היה עצום, ורק בסייעתא דשמיא מיוחדת הצליח מאוד במשימה.
[כדי לפתור את בעיית נישואי התערובת, דוד הקפיד מאוד לקחת את נשותיו ואת נשות אנשיו עמו, כמפורש בכתוב: "וַיֵּשֶׁב דָּוִד עִם אָכִישׁ בְּגַת הוּא וַאֲנָשָׁיו אִישׁ וּבֵיתוֹ דָּוִד וּשְׁתֵּי נָשָׁיו אֲחִינֹעַם הַיִּזְרְעֵאלִית וַאֲבִיגַיִל אֵשֶׁת נָבָל הַכַּרְמְלִית" (שם כ"ז ג)].
בשבוע הבא, בע"ה, נסביר מדוע לא התקבלה טענתם של כלב וצאצאיו למלכות.
הבה נתפלל כי נזכה תמיד למנהיגים מסוג זה, מנהיגים שירבו אהבה בין כל חלקי העם וישימו תמיד את טובת הכלל במקום הראשון, ואת טובתם וטובת אנשי שלומם במקום האחרון.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
