ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
בפרשת השבוע שלנו, בתו של פרעה היא זו שממלאת את התפקיד הלא מודע הזה בהיסטוריה היהודית ובתרבות העולם. היא יורדת אל הנילוס עם אמותיה, מבחינה בתיבה קטנה ששטה על המים ובתוכה תינוק. היא מושיטה אליה יד לפני שהתנינים יספיקו להגיע אליה. אז היא רואה בתוכה תינוק בוכה, ועל אף שהתינוק בא משפחה עברייה, היא חסה עליו, משיגה לי מינקת ולבסוף אף מביאה אותו אל ביתה, לארמון פרעה, שבו היא מגדלת אותו כבנה.
מתוך רצף האירועים המוזר והבלתי סביר הזה צומח משה הגדול שאחר-כך מנהיג את העבדים העבריים ומוציא אותם מעבדות מצרים אל התורה, הנצח וההתגלות בהר סיני. אף שברור שהקב"ה הוא זה שאחראי לכל התרחישים האנושיים שקורים, נדמה שבני אדם שבוחרים את הדרך, שמקבלים החלטות ומתנהגים בהתאם להחלטות האלה הם אלה שמניעים את הסיפור. אין שום דבר שמכריח את בת פרעה לרחם על תינוק יהודי חסר ישע שנמצא בסכנה. זאת החלטה שלה, וההחלטה הזאת מאפשרת לגורל האנושות לקבל תפנית חיובית.
המסורת היהודית מספרת שבתו זו של פרעה נקראה בתיה, בת-יה, בתו של האל, כביכול. היא מונצחת בעובדה ששמה ניתן לאינספור נשים יהודיות במשך אלפי שנות הקיום היהודי. המנהג שקיים עד ימינו לקרוא לנשים יהודיות על שמה הוא ביטוי להכרת התודה שלנו על המעשה מציל החיים שלה ועל חמלתה. התלמוד מספר לנו שהתיבה ששטה על היאור הייתה מחוץ להישג ידה של בתיה, לכאורה, ובכל זאת היא הושיטה יד כדי להביא אותה אליה. כשבני אדם עושים כל מה שהם יכולים למען מטרה נעלה או מעשה טוב, פעמים רבות מסייעים להם משמים, ולכן היד שלה התארכה מספיק כדי למשוך את התיבה אליה ולהציל את התינוק. שוב, השילוב הכמעט מיסטי הזה בין ההחלטה של האדם להדרכה משמים הוא זה שאחראי לדחיפת הסיפור של האנושות קדימה.
התורה מדגישה שלא די בכך שבתיה הצילה את התינוק ממוות באופן זמני אלא שהיא גם המשיכה להגן על הילד ועל רווחתו כמיטב יכולתה, עד כדי כך שהיא גידלה אותו כבנה בארמון המלכות של פרעה. פעמים רבות אנחנו עושים מעשים רחומים וטובים, אבל רק באופן חלקי, בלי להמשיך בהם עד תום. התלמוד מלמד אותנו ש"המתחיל במצווה אומרים לו גמור". בתיה זוכה לחיי נצח עם כל עם ישראל על המעשה הטוב שעשתה מרצונה עד תום, מעשה של חמלה ורחמים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
