ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- מצורע
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
"א"ר שמואל בר נחמני א"ר יוחנן על שבעה דברים נגעים באין: על לשון הרע, ועל שפיכות דמים, ועל שבועת שוא, ועל גילוי עריות, ועל גסות הרוח, ועל הגזל, ועל צרות העין" (ערכין טז ע"א).
מכל הרשימה נראה ש"צרות העין" היא יוצאת דופן שהרי מי שנוהג במידה שכזו איננו עובר על איסור, כל שהוא, בוודאי לא איסור חמור כמו שאר האיסורים המנויים ברשימה. ננסה להסביר מדוע התורה הקפידה כל כך על מידה זו.
חז"ל מנסים להביא מקור לכך שצרות עין מביאה לנגעים. וז"ל הגמרא (שם):
"ועל צרות העין, דכתיב: (ויקרא י"ד) ובא אשר לו הבית [וגו'], ותנא דבי ר' ישמעאל: מי שמיוחד ביתו לו ".
וביתר פירוט במסכת יומא:
" לו למה לי? - מי שמייחד ביתו לו, שאינו רוצה להשאיל כליו, ואומר שאין לו, הקדוש ברוך הוא מפרסמו, כשמפנה את ביתו" (יא ע"ב).
כלומר "צר העין" מסרב להשאיל את כליו לשכניו בטענה ש"אין לו". הקב"ה שולח את הצרעת לביתו. האדם, נאלץ לפנות את ביתו ועכשיו נגלים לעין כל, כל הכלים שסירב להשאילם.
מסביר רבנו מאיר שמחה הכהן מדוינסק בספרו "משך חכמה", שההבנה כי צרעת באה על "צרות עין" מסבירה שתי הלכות בתחום זה:
א. עונשו של המצורע הוא ישיבה בדד ככתוב:
"כָּל יְמֵי אֲשֶׁר הַנֶּגַע בּוֹ יִטְמָא טָמֵא הוּא בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ" (ויקרא י"ג מו).
המצורע מבודד גם משאר הטמאים כמפורש בברייתא:
"דתניא: בדד ישב - לבדו ישב, שלא יהו טמאין אחרים יושבין עמו" (פסחים סז ע"א).
זהו עונש מידה כנגד מידה כלפי מי שלא היה חלק מחברה, בה היה חבר כביכול לפני צרעתו.
ב. חז"ל לימדונו כי:
"עשיר והביא קרבן עני - ...רבי חגא אמר רבי הושעיא: יצא. ... מצורע - עני שהביא קרבן עשיר - יצא, [מצורע -] עשיר שהביא קרבן עני - לא יצא!" (יומא מא ע"ב).
אם הצרעת באה לו לאדם על צרות עינו לא יתכן כי איש עשיר שנצטרע יצא ידי חובה בקרבנו של עני, אף על פי שבשאר קרבנות יצא. זאת מכיון שהוא עדיין נוהג בצרות עין וכיצד יתכפר שהרי הוא ממשיך בחטאו ולמרות שהוא עשיר הוא מביא קרבן של עני?!
נביא עתה שתי הוכחות הלכתיות כי כל אדם חייב להיות שותף לחיי קהילה והתורה מעוניינת ומעודדת חיים חברתיים.
א.
"אמר רב כהנא: המדיר את אשתו שלא תשאל ושלא תשאיל נפה וכברה וריחים ותנור - יוציא ויתן כתובה, שמשיאה שם רע בשכינותיה.... וכן היא שנדרה שלא תשאל ושלא תשאיל נפה וכברה וריחים ותנור" (כתובות עב ע"א).
זאת מפני שההלכה רואה בחיי החברה והקהילה וביחסי שכנות טובים, צורך קיומי בסיסי שאסור לשלול אותו.
ב. אף על פי שבכל התורה כולה:
"לֹא יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ לְכָל עָוֹן וּלְכָל חַטָּאת בְּכָל חֵטְא אֲשֶׁר יֶחֱטָא עַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים אוֹ עַל פִּי שְׁלֹשָׁה עֵדִים יָקוּם דָּבָר" (דברים י"ט טו),
"עד אחד נאמן באיסורין". מסביר הריטב"א בשם הירושלמי:
"שאם אי אתה אומר כן אין לך אדם מתאכסן אצל חברו" (חידושי הריטב"א מסכת גיטין דף ב ע"ב).
מכאן אנו למדים כי הערך העליון של עידוד פגישות חברתיות שלרוב נערכות בסעודת רעים גובר על היסוד המשפטי הפורמלי הדורש עדות של שניים.
נוסיף במאמר מוסגר כי כאן, דוגמא נוספת לעדיפות של הלכות "בן אדם לחברו" על הלכות "בן אדם למקום".
אם כך, למדנו כי "צרות עין" - מידה אנטי חברתית - שקולה כנגד גילוי עריות שפיכות דמים וגזל, לכן גם עליה נגעים באים.
הבה נשתדל לתקן את הצד החברתי ומתוך כך יצטרפו יותר אנשים לחיים מתוקנים גם בתחומים של "בין אדם למקום".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
