ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(סט. 6+ עד סט: 6-)
הקדמה: בדף הקודם ראינו מחלוקת לגבי מקרה א (שוכח עיקר שבת). היום נדבר על מקרה ג – יודע שהוא שבת, ושכח את המלאכות.
מה מוגדר כשכחת המלאכות?
ראינו בברייתא בדף הקודם -
מונבז – אפילו שהיה גם קצת מזיד.
ר"ע – זה נקרא מזיד.
ועכשיו נסביר:
א. שיטת מונבז – גם שכחת הקרבן נחשבת שכחה.
הסבר: כלומר, אפילו שהוא כרגע חוטא במזיד, כיון שלא ידע את תוצאות החטא בשוגג (קרבן) – נחשב שוגג.
רבא (סט: שליש) – כנ"ל לגבי חומש בתרומה.
ברייתות לשיטתו:
- 1.סט. שליש תחתון - "מאן תנא להא דתנו רבנן... אמר יודע אני שמלאכה זו אסורה אבל איני יודע שחייבין עליה קרבן או לא, חייב".
- 2.סט: 1+ - "מיתיבי – איזשהו שגגת שבועת ביטוי לשעבר? שאם אמר יודע אני ששבועה זו אסורה אבל איני יודע אם חייבין עליה קרבן או לא, חייב".
ב. שיטת ר"ע – שגגת קרבן אינה שגגה. אבל מה כן?
כלומר -
כשלא ידע את תוצאות השוגג – אינו שוגג.
אך מה אם לא ידע את תוצאות המזיד? (למשל כרת).
רי"ח – אם שגג בכרת – שוגג.
- 1.מקור (רש"י) – הפסוק שראינו בדף הקודם מלמד שהשגגה מוסבת על הכרת:
(במדבר טו, כט-ל) "הָאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם לָעֹשֶׂה בִּשְׁגָגָה. וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּיָד רָמָה מִן הָאֶזְרָח וּמִן הַגֵּר אֶת ה' הוּא מְגַדֵּף וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמָּהּ:...". - 2.מצבים בהם רי"ח מודה שאינו שוגג:
- a.(סט. 8-) אביי - בשבועת ביטוי חייב לשגוג בלא עצמו.
פשיטא – בשבועת ביטוי אין כרת!
תשובה – כיון ששם הקרבן יוצא דופן (שיש חטאת עולה ויורד למרות שאין במזיד כרת אלא מלקות), היינו חושבים שאולי כאן שגגת הקרבן מספיקה, קמ"ל שלא.
(ומשמע שגם שגגת המלקות אינה מספיקה).
- b.(סט: 9+) בתרומה – שיש מיתה ולא כרת, האם שגגה במיתה מספיקה:
אביי – לא שוגג,
רבא – שוגג (מיתה = כרת).
ר"ל – מזיד (כדי שיהיה שוגג צריך שוגג גם בעצם האיסור).
- 1.מקור – בפסוק של חטאת אדם רגיל (ויקרא ד' כז-כח):
"וְאִם-נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה, מֵעַם הָאָרֶץ: בַּעֲשֹׂתָהּ אַחַת מִמִּצְוֹeת ה' אֲשֶׁר לֹא-תֵעָשֶׂינָה וְאָשֵׁם. כח אוֹ הוֹדַע אֵלָיו, חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא--וְהֵבִיא קָרְבָּנוֹ שְׂעִירַת עִזִּים, תְּמִימָה נְקֵבָה, עַל-חַטָּאתוֹ, אֲשֶׁר חָטָא".
השגגה היא גם על ה"לא תעשינה".
ואילו רי"ח – פרט למומר.
(אשר לא תעשינה... או הודע – רק אדם שאם היו מודיעים לו שזה חטא לפני שחטא היה נמנע, מביא חטאת).
- 2.קושיא מהמשנה בעג. –
המשנה מפרטת את מספר המלאכות (39), והגמרא מסבירה שזה כדי ללמד שגם אם יעבור על כל המלאכות בזדון שבת ושגגת מלאכות, אם זה בהעלם אחד חייב על כל מלאכה.
וצריך להבין – אם שכח את כל המלאכות, איך יתכן שזה זדון שבת? (מה הוא ידע?)
לרי"ח – ידע את הלאו ושכח את הכרת,
לר"ל – ידע את איסור תחומין (לר"ע שזה מהתורה, אך אינו בל"ט אבות).
(סט: שליש)
חלק ב – מה עושה כשאינו יודע מתי שבת
רב הונא – מונה שישה ושומר יום – כברייתו של עולם.
הערות רבא:
- 1.איך עושה פרנסתו ואיך שומר את ה"שבת":
- a.בכל יום מלבד יום אחד עושה פרנסתו, וביום "שישי" עושה פעמיים.
דחייה – אולי שישי זה שבת? - b.בכל יום עושה פרנסתו, ושומר"שבת" בקידוש והבדלה,
רש"י – לזכרון, שלא תשכח שבת ממנו. - 2.אם יודע שיצא לפני 3 ימים, סופר 6 ימים, כך שביום ה9 זה "שבת",
חייא בר רב – שומר יום ומונה שישה – כאדם הראשון.
שתי קושיות עליו:
- 1."משמר יום אחד לשישה" (ולא כתוב "משמר יום אחד ומונה ששה").
- 2."מונה ששה ומשמר יום אחד".
תיובתא.
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
רבנים בבית המדרש
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
