ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- ארץ ישראל
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- מצוות ישוב וכיבוש הארץ
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אבל הרמב"ן ז"ל, אביהם של ישראל, סובר (הוספות, מצות-עשה ד) שכיבוש ארץ-ישראל ויישובה, הוא מצות-עשה של תורה, שמחוייבין בה כל ישראל בכל הדורות, ומצות-עשה חייבים לקיים, ואסור לעבור עליה. וכל-שכן מצות יישוב-ארץ-ישראל שהיא שקולה כנגד כל המצוות. מצות יישוב-ארץ-ישראל, היא מצוה כללית, המוטלת על כל ישראל, וכל אחד מישראל מצוּוֶה בקיומה, גם בקיום הפרטי, דהיינו לשבת בארץ-ישראל, וגם בקיום הכללי - דהיינו שעם ישראל ישלוט בכל ארץ-ישראל. וכל אחד מישראל מחוייב להשתדל לקיומה של המצוה הכללית, שכן מצוה המוטלת על כלל ישראל מוטלת על כל אחד ואחד שיש ביכולתו לפעול לקיומה; אם הוא משתדל והמצוה מתקיימת, הוא קיים מצות-עשה, ואם הוא מתרשל ואיתו עוד אחרים, והמצוה מתבטלת, הרי הם עוברים בביטול המצוה. ואם הוא משתדל אבל אחרים מתרשלים, או שהוא נמנע לעשותה בשל כפיית הגויים, אזי הוא פטור כדין אנוס.
הווי אומר, יישוב-ארץ-ישראל אינו רק זכות, אלא מצות-עשה של תורה. ומצוה זו מוטלת על כל אחד מישראל, להשתדל שארץ-ישראל תהיה תחת שלטון ישראל. על-כן המאבק על שלטוננו בכל ארץ-ישראל ונגד נסיגה ויתורים על חלקים ממנה הוא מצות-עשה של תורה, וכמו שיש להשתדל לקיים את כל המצוות, כך יש להשתדל לקיים מצוה זו.
מה בין מצוה זו לשאר המצוות? בכל המצוות האישיות, כגון תפילין, ציצית, שבת וכשרות, אף אחד לא מונע מאיתנו את קיומן. אמנם לא הכל מקיימים אותן, וכל ישראל ערבין זה בזה, ומצוה להשתדל שגם אחרים יקיימו המצוות. אך אינו דומה חיוב מדין ערבות לחיוב אישי לעצם המצוה. במצות יישוב-ארץ-ישראל, שהיא מצוה כללית שמוטלת על כל ישראל וכל ישראל מצווין בקיומה, וקיומה אינו יכול להעשות על-ידי היחיד אלא על-ידי הכלל כולו, במצוה זו כל אחד מחוייב לפעול שהכלל יקיים המצוה, ואם אינו פועל והמצוה אינה מתקיימת - הרי הוא מבטל אותה. אין ספק שאילו כל ציבור שומרי המצוות היה נאבק בתוקף על שלמות הארץ, היתה לכך תוצאה מעשית: היינו זוכים לקיים את המצוה הזו, ששקולה כנגד כל המצוות. והרי מצוה גוררת מצוה, - היתה מצוה זו גוררת את כל המצוות אחריה, וזה היה פועל לקרב את ישראל לכל המצוות כולן.
ישיבת ארץ-ישראל והשלטון עליה היא אפוא לא רק זכות, אלא מצוה, ואין היתר לבטל מצוה זו ולהעדיף מצוות אחרות, שכן חכמים הורונו שיש להעדיף מצוה זו ששקולה כנגד כל המצוות, על מצוות אחרות. והרמב"ן בהשגותיו לספר המצוות הביא, שחכמים הלכו לקיים מצוות בחוץ-לארץ וחזרו בהם ולא הלכו, ואמרו: גדולה ישיבת ארץ-ישראל ששקולה כנגד כל המצוות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
