- ספריה
- ארץ ישראל
- משפחה חברה ומדינה
- המאבק על הארץ
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
הכלל הזה אמור כלפי כל מקום בארץ-ישראל, ועל אחת כמה וכמה על חברון, עיר האבות, העיר שהיתה בה קהילה יהודית במשך דורות רבים גם בדורות האחרונים, ורק בפרעות תרפ"ט, כאשר המוני ערבים משולהבים בשנאה מרושעת התנפלו על הקהילה היהודית בחברון וטבחו אנשים נשים וטף באכזריות, נהרס כליל היישוב היהודי בחברון. האם מגיע לערבים פרס על הטבח ההוא? להיפך, דוקא בחברון צריך לבסס את הקהילה היהודית ולהחזיר עטרה ליושנה, והדיונים צריכים להיות כיצד מחזקים את ההתיישבות היהודית בחברון, ויוצרים רצף של יישוב יהודי, מקרית-ארבע ועד תל-רומידה, כולל השבת כל הבתים היהודיים של אז. זו המשימה הלאומית של הממשלה הנוכחית.
אכן במסגרת השאיפה לשלום עם שכנינו, יש מקום לתת לנוכרים אפשרות לנהל את חייהם בעצמם מבחינה עירונית מונציפאלית. אין לנו שום עניין להתערב בענייני הבריאות, התברואה, החינוך והתעסוקה שלהם. אבל הבעלות על הארץ הקדושה היא שלנו, ואין אפשרות להפקיע מאיתנו בעלות זאת. גם לממשלה בישראל אין סמכות להפקיע את אדמות ארץ אבותינו שניתנו לנו מאת בורא עולם אלקי ישראל לעד ולתמיד.
נדמה שברמה העקרונית זו השקפתם של חלק גדול של העם. לכן יש צורך גדול להשמיע אותה לעצמינו וגם לאחרים. כי כל דרך שתעקוף את הבירור העקרוני - לא תצלח! אי-אפשר לפתור פתרון אמת את בעיית הסכסוך בינינו לבין הנוכרים אלא על בסיס שמירת העקרונות היסודיים שלנו, עקרונות שלא אנו קבענו אותם, וממילא אין בידינו לבטלם. אלו הם עקרונות אלקיים מוחלטים. ארץ-ישראל שייכת לעם ישראל. נוכרים שגרים בארץ הזאת הם דיירי-משנה. גורשנו בעל-כרחינו מהארץ. לא וויתרנו עליה מעולם. היא שלנו, וכעת חזרנו אליה, לא על-מנת לוותר עליה, אלא על-מנת להשיב אותה אלינו, בכל מרחביה, בכל שלמותה, על-פי גבולות התורה מאז, ועל-פי הבטחות התורה לעתיד. אם קשה לנו לממש את הרחבת שלטוננו על חלקים שעדיין לא בידינו, אין זה אומר כי יש לנו רשות ואפשרות, לוותר על מה שבידינו ולמסור אותה לזרים. לא נימוקים ביטחוניים הם שמעכבים את המסירה של חברון לנוכרים, אלא כל ההסכם של המסירה בטל ומבוטל, לא שריר ולא קיים, והרי הוא כעפרא דארעא ופחות מזה, כי הארץ הזאת ירושה היא לנו מאבותינו אברהם יצחק ויעקב.
ביטול "הסכם אוסלו"
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' בתשרי ה'תשנ"ו
אנחנו נתגבר
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ב באלול ה'תשנ"ג
דעת תורה בנושאים פוליטיים
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ג במרחשון ה'תשנ"ג
התישבות ביש"ע בשעת סכנה (מאמר מקוצר)
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | יד כסלו תשס"א
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
נתיב העבודה - המשך פרק י"ח (9)
שיעור מס' 73
י"ח אייר תשפ"ג
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק יח (6)
שיעור מס' 117
כ"ב תמוז תשפ"ג
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ז (2)
שיעור מס' 91
ט"ז סיון תשפ"ג
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק י' - י"א (1)
שיעור מס' 99
כ"ו סיון תשפ"ג
מהדורות החדשות במצרים שדיברו על ישראל
למה משווים את העצים לצדיקים?
תורה מן השמים
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
למטר השמיים
מיהו האדם הקרוב ביותר אל המלך?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
האם הניסים שקרו במצרים יכולים לקרות גם היום?
לקום מהתחתית של התחתית