מנהרת הכותל | הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | בית המדרש

ספריה
ארץ ישראל

קטגוריה משנית

משפחה חברה ומדינה
הר הבית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

אסתר בת רחל

2 דק' קריאה

ברוך ד', הממשלה פתחה את מנהרת הכותל. הערבים כועסים ועושים מהומות, מפגינים ויורים. הם לא מקבלים את העובדה שלעם ישראל יש זכות בירושלים העתיקה. ראשי המדינה מסבירים שהמנהרה אינה מתחת להר-הבית, על-כן מדוע הצעקה? אני שמח שהממשלה עשתה את הצעד הזה, שלכאורה אין בו דבר מיוחד אבל אף-על-פי כן הוא לא נעשה שנים רבות, והממשלה החליטה לעשותו. ומאידך גיסא, אני מצטער על ההתבטאות מצד אנשי ממשלה, שממנה משתמע שכאילו יש חלוקה של זכויות: הכותל שלנו, והר-הבית שלהם חס-ושלום. הרי כל הערך של הכותל לגבינו הוא בהיותו חומת הר-הבית, בהיותו המקום הקרוב ביותר אל הקודש, ובפנים, בהר-הבית, שם מקום הקודש שלנו. אלא שבחטאינו ובמצבנו היום, שאין לנו דרך להיטהר, אין אנו יכולים להיכנס למקום הקודש. ואי-כניסתנו למקום הקודש, להר-הבית, דוקא מבטאת את גודל יחסנו להר-הבית, מקום בית-מקדשנו.
על-כן יש צורך להכריז קבל עם ועדה את הדבר הפשוט, שכנראה צריך לחזור עליו עוד ועוד למרות פשיטותו: הר-הבית כולו הוא מקום שני בתי-המקדש שחרבו ומקום שבו יבנה בעזרת ד' יתברך בקרוב בית-המקדש השלישי. לא ויתרנו על הר-הבית, אין לנו אפשרות לוותר עליו ולא נוותר עליו לעולם. הוא הלב של ירושלים, של ארץ-ישראל, של העולם. הוא ליבן של ישראל. וכבר הובטחנו על-ידי הנביא ישעיהו (ב ; ב-ג): "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ד' בראש ההרים ונִשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים. והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ד', אל בית אלקי יעקב, ויֹרנו מדרכיו ונלכה באֹרחֹתיו, כי מציון תצא תורה ודבר ד' מירושלם". והיום אנחנו קרובים להתגשמות נבואה זו יותר מאי פעם.
גם כשהיינו בנֵכר לא ויתרנו על הזכות שלנו על ירושלים ועל הר-הבית, ועל אחת כמה וכמה כיום, כשאנו כבר בירושלים וירושלים בידינו, שלא נוותר על הר-הבית, מקום מקדשנו. התגובה הערבית לפתיחת מנהרת הכותל מראה כמה חשוב היה לפתוח את המנהרה, כמה חשוב לעשות פעולות שתמחשנה כי ירושלים העתיקה היא שלנו לתמיד. היא אינה נתונה למשא ומתן ואין לנו שותפים בשילטון עליה, כולה שלנו. התגובה הערבית תוך שימוש בכלי הנשק שאנו סיפקנו להם, מראה מה חס-ושלום עלול לקרות אם צה"ל יסוג מהשליטה על מרחבי העיר חברון. אז כל בית שיבנו היהודים, כל גינה או גדר, יכולים לגרום למהומות שיסכנו את היישוב היהודי. על-כן אסור חס-ושלום לוותר על השליטה הצבאית בכל שטח בעיר חברון. ולציבור היהודי יש לקרוא להראות נוכחות בעיר העתיקה בירושלים, לא לפחד ולא להירתע, אלא לבקר ולהיאחז בכל חלקי העיר. זו עירנו עיר קודשנו עיר ד', עיר שבה מלכו מְלכינו. עיר דוד עיר הנצח תבנה ותיכונן במהרה בימינו אמן.

הר הבית

ארץ ישראל