ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- ארץ ישראל
- משפחה חברה ומדינה
- ירושלים ובית המקדש
- הר הבית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
כבר אמרו חכמינו זכרונם לברכה, כי הר המוריה, - "הכל קראו אותו הר: אברהם קראו הר, שנאמר (בראשית כב ; יד): 'אשר יאמר היום בהר ד' יֵרָאה'; משה קראו הר, שנאמר (דברים ג ; כה): 'ההר הטוב הזה'; דוד קראו הר, שנאמר (תהלים כד ; ג): 'מי יעלה בהר ד''; ישעיה קראו הר, שנאמר (ישעיה ב ; ב): 'והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ד''; גוים קראו אותו הר, שנאמר (ישעיה ב ; ג): 'והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ד''" (ספרי דברים כח ; כה). הוא נקרא כך, לומר, שגם כאשר הוא הר בלבד, כאשר הוא בחורבנו, ואין בית-המקדש בנוי עליו, גם אז הוא בקדושתו, כי קדושתו קדושה עולמית, בלתי פוסקת.
על-כן, כל הסכם שיש בו הכרה, כביכול, בזכויות של זרים על מקום מקדשנו, אינו תופס ואין בו ממש אבל יש בו בזיון וחרפה למי שאומר זאת. לפני כשישים שנה, כאשר הופעל עלינו לחץ לוותר על הר-הבית והכותל, והיתה בזה סכנת-נפשות אם לא נסכים לויתורים, עמד מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זכר צדיק לברכה, בתוקף, ואמר שאין היתר ואין אפשרות לתת איזו שהיא הסכמה שיש בה ויתור על מקום קודשנו ותפארתנו, לב האומה.
אף-על-פי שאין ערך להסכמה כזו, המנוגדת לתורה, והיא בטלה ואינה תופסת, למרות זאת, אסור לעשותה והיא מזיקה. זאת אנו לומדים מהתורה בפרשת וירא, שם התורה מספרת על ההסכם שנעשה בין אברהם אבינו ובין אבימלך מלך פלשתים, הסכם אשר גרם לעיכוב בכניסת ישראל לארץ-ישראל, שכן אבימלך אמר לאברהם (בראשית כא ; כג): "ועתה השבעה לי באלקים הֵנה אם תשקֹר לי ולניני ולנכדי", וכאשר יצאו ישראל ממצרים נאמר (שמות יג ; יז): "ולא נָחָם אלקים דרך ארץ פלשתים". ואומרים חז"ל במכילתא (בשלח פתיחתא א): מפני ש"עדיין נכדו קיים". ואמרו חכמים (בראשית-רבה נד ; ד): כשאמר אברהם "כי את שֶׁבע כבשׂת תִקח מידי" (בראשית כא ; ל), "אמר לו הקב"ה: אתה נתת שבע כבשות בלי רצוני, חייך שאני משהה בשמחת בניך שבעה דורות. אתה נתת לו שבע כבשות בלי רצוני, חייך כנגד כן הורגים מבניך שבעה צדיקים... אתה נתת לו שבע כבשות בלי רצוני, כנגד כן בניו מחריבין מבניך שבעה משכנות, ואלו הן: אוהל-מועד וגִלגל, נוב, וגבעון, ושילה, ובית-עולמים פעמיים".
ובשל מה אמרו חכמים את הדברים, אם לא כדי ללמדנו שצריך להיזהר בהסכמים וצריך להיזהר בטקסים ולא לעשות מה שאסור ואפילו לא לעשות מה שלא הכרחי, גם אם הוא מותר. אברהם לא היה צריך להסכים לזכויות כביכול, של הפלישתים, ולכן אנו מוחים ואומרים: אין לעשות הסכם זה לגבי הר-הבית ולגבי ויתורים על חלקים מארץ-ישראל, ואין לו תוקף והוא בטל מעיקרו, ודבר אלקינו יקום לעולם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
