ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
ומשם אלינו: "לך לך מארצך... אל הארץ אשר אראך". יש לך שייכות אל ארץ מיוחדת, "לך" - לגילוי אמיתיות בריאתך. ושם, בארץ המיוחדת יתגלה, כי המיוחד שבך הוא, שאינך אישי פרטי, אלא צבור, עם, שאתה יסודו, "ואעשך לגוי גדול". צמיחת הגוי הגדול הזה, היא על גבי היסוד הכלל אנושי שבך. ומכאן הקשר הקוסמופוליטי של הגוי, אשר אתה יסודו - "ישראל לב שבאומות". אם הם לב, אז הם בעלי חשיבות וערך מיוחד, אבל לב אינו עומד לעצמו, הוא קשור ושייך לכל הגוף, "ונברכו בך כל משפחות האדמה". סיומו של הפסוק היסודי הזה שכל כמה מלים שבו הן שורש: "והיה ברכה", זהו ציווי וגם קביעת עובדה - כל מציאותך היא ברכה.
בפרקי אבות: מי שיש בו מידות אילו הרי הוא מתלמידיו של אברהם. עין טובה - סימפתיה לכל הבריות, לבריאה כולה, לשמים וארץ ומלואיהם. מכף רגל ועד ראש, אתה כולך ברכה. זו יהי מציאותך, טוב וחסד, "כל המרחם על הבריות בידוע שהוא מזרעו של אברהם אבינו" (ביצה ל"ב). אברהם הוא הגרעין היסוד, להמשך גילוי כל מידה טובה בעולם.
הפסוק הראשון, יסודי ביותר בהבהרת דמותו של אברהם אבינו. מי זה האיש הזה? מי זו דמות זו? ברמב"ם ראש הלכות ע"ז - "עד שהופיע עמודו של עולם". כל שמים וארץ קיבלו את זכות הקיום שלהם, את האור הפנימי שלהם, עם הופעתו של אברהם. "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם" אומרים חז"ל "בהבראם" אותיות אברהם. הוא יסוד זכות בריאתו של עולם, המופיעה ב"אם אתם מקבלים את התורה הרי אני מקיים את העולם".
אברהם הולך, ומגיע לארץ, הוא יוצר במסעיו קשר עם עצם הארץ הזאת, וכאן מתגלית מגמת בריאתו: "ויקרא שם בשם ה'". לגלות ולפרסם בעולם את אחדותו של ה' צור העולמים. שתי הפרשיות - "לך לך" ו"וירא" - עוסקות בגילוי גדולתו ותמימותו-שלמותו של אברהם, ובגילויה כלפי חוץ באקטיביות הרבה שלו. "ויקרא שם בשם ה'" שוב ושוב.
היסוד, הגרעיניות, קיים בעצם יצירת הנשמה הזו, "בטרם אצרך בבטן" בעצם יצירת הזיווג המיוחד הזה, יצירת הבית הזה, "בית אברהם". הגרעין מתגלה עוד לפני ההגעה לארץ, "ואת הנפש אשר עשו בחרן", "אברהם מגייר את האנשים ושרה את הנשים". ועוד בחז"ל: אברהם משבר את הצלמים. אלא, שמדרגות בגילוי האמת, בגילוי הפנימיות המיוחדת. והתמימות והשלמות מופיעה רק ב'ארץ אשר אראך' באווירה המיוחד, המחכים.
ומעלין בקדש עד - "לה' הנראה אליו", פגישה עם מראות אלוהים, ויותר שכלול, בהבטחת הארץ והזרע. בגמרא במסכת בבא בתרא (ק.): "קום התהלך בארץ" - מכאן לומדים שיש קניין בהליכה. אברהם עושה קניין בארץ...
--------------------
מתוך "התורה הגואלת" (לפרשת "לך לך").
מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל
ראש ישיבת מרכז הרב.
בנו של מרן הראי"ה קוק זצ"ל.
לשיחות על דמותו לחץ כאן
מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק צמח צבי: אגרות הרב צבי יהודה קוק לביאליק ולאז"ר
מתוך עלון איגוד ספרני היהדות - גיליון י'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
