ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אורות ישראל המבואר
- פרק ג
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
כל מה שאדם מרבה בתורה ובמצוות מתקשר הוא יותר בכנסת ישראל, ומרגיש בקרבו את נשמת הכלל כולו, בתמציתו היותר עליונה, וחש בכל מהותו את הצער של כנסת ישראל בשפלותה, ומתענג משמחת עולמים העתידה לפניה, ומתפאר בהכרה עמוקה פנימית בהוד עליוניותה האלהית. ובכל עת שמחה של מועדי ששון, וחדושי הזמנים, לימים וחודשים, הוא כולו מוקף ומלא תעצומות עז של שמחתה ומשוש גילה. שמחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה, שישו איתה משוש כל המתאבלים עליה, למען תינקו ושבעתם משד תנחומיה, ולמען תמצו והתענגתם מזיז כבודה.(ישעיה סו)
החלק הראשון כמו הפסקאות דלעיל. הדרך היחידה להתקשר לכנס"י היא דרך כנס"י, דרך התורה ע"י לימוד מה שיש בעמ"י. אדם מישראל לומד את מה שיש בעם ולא מה שיש אצל מישהו אחר. בלימוד התורה של גוי, הגוי יצבור ידע על מה שיש בישראל או אצל אחרים, אך אצל אדם מישראל הוא נעשה חלק מהעניין - מתקשר לעמ"י. כיון שבכנס"י הוא נעשה חלק ממנה וכל פרט יכול להיות מחובר לכנס"י ממילא העשיה של תומ"צ והריבוי של תומ"צ גורם לאדם להרגיש בקרבו את נשמת הכלל כולו.
מה ההבדל אם ההתקשרות היא דרך כנס"י או דרך הכלל כולו?
כנס"י זו יצירה כללית שנבראה בראשית, והיא ראשית הכל, וכל הדורות כולם הם תמצית הדור הזה. כל דור ודור יש לו נשמה כללית. האדם חש מה שקורה בדור. האדם צריך לחוש את מה שקורה בכלל. יש שתי צורות להתקשרות לנשמת הכלל - ע"י פגישה מציאותית עם הדור, ע"י חוייה עם הדור. הצורה השניה - יש פה פגישה אחרת לא מציאותית, פרקטית מעשית, אלא פגישה עם תמצית יותר עליונה של נשמת הדור. קיום התומ"צ של כל יהודי בדור מסוים, והקיום ע"י סגנון דורו והופעת דורו, מקשרו מצד המהות והתמצית לכלל. אינו מתקשר לכלל דרך הפרט אלא מצד זה שהוא מלביש את מה שיש באופן כללי בכנס"י, כל דור ודור יש לו לבוש המיוחד לו. אדם המקיים ומרבה לקיים תומ"צ מרגיש את הדור בתמצית היותר עליונה. כיון שהוא מתחבר לתמצית עליונה.
בתמצית זו מרגיש שלשה דברים: א וחש בכל מהותו את הצער של כנסת ישראל בשפלותה - מכיר את הפוטנציאל והטוב הגדול שיש בעמ"י שנמצאות בנסתר ואינם יכולות לצאת ולהתגלות ומרגיש שמשהו חוסם אותו וממעט את החיים הבסיסיים שיכלו להגלות בעמ"י.
ב ומתענג משמחת עולמים העתידה לפניה - כיוון שזיהה בכח את מה שיש בעמ"י אז יכול במידה מסוימת לצייר לעצמו את העתיד היפה הצפוי לעמ"י. עולם התענוג זה מצב לא של התאמצות לצאת לפועל אלא הכל שלם והרמוני (עפ"י המסילת ישרים). התחושה הדומיננתית יותר זה תחושת ההוה. ג - ומתפאר בהכרה עמוקה פנימית בהוד עליוניותה האלהית - זה מזכיר את ריב"ז שרואה ריבה המלקטת שעורים ואומר "אשריהן ישראל שבזמן שעושים רצונו של מקום זוכין וכשאינן נעשים עבדים..." עצם היות שעמ"י יכול להתבזות ע"י אומות שפלות זה מביא את ריב"ז לומר שעמ"י בעל סוד פנימי, ועליונותו של עמ"י בהחבא כשעמ"י במצב לא טוב.
אמנם, מבחינת קדושת המקום אז יש חורבן המקום חרב - זה ההוה המציאות קשורה למקום אבל הזמן פחות חרב הפגיעה של החורבן ב מקום אנושה בהרבה מהפגיעה ב זמן יש קדושת הזמן שקיימת כמו קדושת השבת שקביעא וקיימא וכן קדושת החגים שאמנם ללא עליה לרגל.
מה משמעות ה'זמנים'? בימי החגים מתנוצץ יותר רגש העתיד. יותר דומיננתי הרגש של מה יהיה בעתיד לכשיתמלא החסר של החורבן. ואז תהיה התגברות ויכולת יציאתה לפועל.
פשט הפסוק קריאה לעתיד. אך הרב לכאורה מחדש שכבר עכשיו שאנו עדיין בחורבן אנו על אף האבל מרגישים את גדלות העתיד.. ובעיקר במועדים אנו מרגישים ביתר שאת את הרגשת העתיד.
ההתענגות היא מכח העתיד. למען תמצו והתענגתם מזיז כבודה ההתענגות תהיה גם מצד יכולתה של האומה לצאת לפועל והנקודה הנסתרת תוכל להתגלות במלא מובנה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
