ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אורות ישראל המבואר
- פרק ג
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הדבקות בצדיקים, כדי שיתערב כח המציאות שבנשמתם עם הנשמה הבלתי נשלמת, היא דבר נכבד מאד במהלך התפתחות הנפשות. אבל צריך שמירה גדולה, שאם יטעה בצדיק אחד, וידבק בו דבקות פנימית הויתית, וידבק גם כן בחסרונותיו, הם יפעלו לפעמים על הדבק במדה גרועה הרבה ממה שהם פועלים על האיש המקורי. אשריהם ישראל שהם דבקים בנשמת האומה, שהיא טוב מוחלט, לשאוב על ידה אור ה' הטוב.
יש אנשים שיש להם כח לגלות את נשמתם. לכל יהודי ויהודי יש נשמה, אבל העוה"ז הוא בחינת העקב של הנשמה. הנשמה לא תמיד מתגלית בעוה"ז,היא רק מרחפת על מציאות האדם ורק לפעמים מתגלית באדם. יש אנשים שהם צדיקים ומצליחים לחיות חיי נשמה. נשמתם נמצאת בחיבור יותר קבוע עם נפשם ועם מציאות העוה"ז.
לפעמים האדם הפשוט אינו יכול מכח עצמו לבנות סדר ודרך שבה יצליח מכח עצמו להפוך את נפשו לנפש שתמיד מחוברת לנשמה. אין לאדם הפשוט את הכלים והכישרון להפוך את הנשמה שהיא נשגבת והיא עצם שמימי מזוכך לדבר שיכול להופיע בחיים העולמזיים שלו. מה יעשה? - יתחבר למי שכן יכול. ילך ויראה כיצד הצדיק התפתח וחי חיים כאלה שהנשמה היא חלק ממציאות חייו.
הרב מדבר על קשר עם צדיק שיש בקשר הזה הקרנה סגולית ויש בה גם שימוש ולימוד אורחות חיים. הצד הסגולי הוא בחיבור שנוצר בין נשמת הצדיק לנשמת האדם הדבק בו. המפגש הזה הוא כח של 'מין מוצא את מינו' נשמת הצדיק את נשמת האדם הפשוט והיא מגלה אותו יותר במציאות. הרב רואה ערך סגולי במפגש.
אולם בחצי השני יש כאן משפט שמדבר על הערך של קשר לצדיק מצד מה שדרך הדבקות בצדיק ניתן להדבק במידותיו והנהגותיו. הצדיק שהינו בעל בחירה חופשית אמיתית ע"י זיכוך עצמי, בניה עצמית, עבודה ועמל, התעלה וע"י השתכללותו הוא מתווה דרך לבחירה חופשית. החלק השני של המשפט הדגש הוא על התפתחות הנפש שם אנו רואים כיצד הצדיק מתפקד. צריך כשרון נפשי והדרכות כיצד לגלות את הנפש וזה מה שהצדיק נותן. הצדיק מורה כיצד לחבר בין הנשמה למציאות הממשית.
זה שיש אנשים שנצרכים לדבקות הזו זה לגיטימי.
הרב אומר שהדבקות בצדיק חייבת להיות דבקות שהיא אינה חיקוי מצד הדבק. נכון שמצד מפגש בין הנשמות ניתן לדבר על מכנה משותף גדול שבין כל נשמות ישראל. אולם זאת רק מצד הכוח הרוחני המופשט שתמיד הוא מנוקה מעוון והוא חלק אלוק ממעל. אולם ככל שאנו עסוקים בכוחות נמוכים יותר כך השינוי בין האנשים הולך וגודל. כאן יש סכנה בחיקוי הרב. בהופעת הנשמה בנפש האדם, כל אדם יש בו כוחות שונים. יש אדם עם נטיה כזו ויש עם אחרת והאדם צריך לדעת כיצד לאזן את כוחותיו. כל אישיות פרטית יש בה צדדים מוגבלים והאדם צריך ללמוד כיצד להתגבר על חסרונותיו.
הרב במידות הראיה בערך תיקון אומר שצריך חכמה גדולה כיצד לייעץ לאדם לתקן את חסרונותיו. לפעמים יש חסרון שמונע מהאדם ליפול בחסרונות אחרים ולכן לפעמים עדיף לא לנסות לתקנו. הצדיק מצליח לחיות חיים שהנשמה שלו מקבלת ביטוי בצורה שלמה. פינחס גילה את חיי נשמתו בצורה מסויימת והתחדד אצלו כוח הקנאה כאיזון לאוהב שלום ורודף שלום. אם אדם יבוא וידבק בפינחס הוא עלול להדבק בגילויו של פינחס ואצל הדבק בפנחס לא יווצרו איזונים נכונים כך שאצלו מידת הקנאות תעורר כוחות שפלים ונוראיים. לכן ודאי שצריך להדבק בצדיקים, אך לא להיות מודע שנפש הצדיק אינה שווה לנפשו האישית ומכיוון שאינם שווים צריך ביקורת ושימת לב להתאים את מידות הצדיק למידותיו הוא.
בסוף הפסקה מוסיף הרב קריאה להדבק בנשמת הכלל. יש לכך שתי משמעויות.
א. הרב מציע אלטרנטיבה להדבקות בצדיק - כיצד הופכים את הנשמה להיות מגולה במקום להדבק בצדיק הדבק בנשמת האומה. ההדבקות הזו כבר ביארנו כיצד נעשית ודבקות זו הוא פחות מסוכן כפי שראינו בפסקה הקודמת שהדור האחרון שחותם את כל הדורות - מכיוון שכולל הכל הוא מאוזן יותר, ולכן גם הדבקות בנשמת האומה הסך הכל של ההדבקות הזו זוהי הדבקות במשהו מאוזן וההדבקות במגרעות לא סבירה.
ב. איך הדרך שלך להיות ביקורתי על הדבקותך בצדיק? אם תדבק בנשמת האומה בתכונות הכלליות שיש באומה: סדר שתקנו אבותינו הקדושים שבעת הספירות, התורה ושבעת הרועים, שמהווים כלי העזר כדי להתאזן. אדם הנדבק לצדיק שהוא קיצוני במידות מסויימות זהו דרכו של הצדיק, אך האדם הפשוט - צריך איזון לתכונותיו - לקחת את התכונות המאוזנות שיש בעמ"י ולהדבק בהם.
תפקיד התלמיד ללמוד את תורת הרב ולקבל ממנו ולא לחכות את תכונותיו הפרטיות. צריך להיות רגיש אם יש נקודות בדרכו של הרב שאינם מתאימות לפי הרגש של האדם ואת אלה כדאי לדחות כי סביר שאינם מתאימים לדבק.
בפסקה א' לדוגמא התייחסנו כיצד דבקים בעמ"י - הדבקות ברוח ישראל זה בהיסטוריה, בדברי הדורות בתורת הדורות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
