ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אורות ישראל המבואר
- פרק ג
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
כל מה שאדם מרבה בתורה ובמצוות מתקשר הוא יותר בכנסת ישראל, ומרגיש בקרבו את נשמת הכלל כולו, בתמציתו היותר עליונה, וחש בכל מהותו את הצער של כנסת ישראל בשפלותה, ומתענג משמחת עולמים העתידה לפניה, ומתפאר בהכרה עמוקה פנימית בהוד עליוניותה האלהית. ובכל עת שמחה של מועדי ששון, וחדושי הזמנים, לימים וחודשים, הוא כולו מוקף ומלא תעצומות עז של שמחתה ומשוש גילה. שמחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה, שישו איתה משוש כל המתאבלים עליה, למען תינקו ושבעתם משד תנחומיה, ולמען תמצו והתענגתם מזיז כבודה.(ישעיה סו)
החלק הראשון כמו הפסקאות דלעיל. הדרך היחידה להתקשר לכנס"י היא דרך כנס"י, דרך התורה ע"י לימוד מה שיש בעמ"י. אדם מישראל לומד את מה שיש בעם ולא מה שיש אצל מישהו אחר. בלימוד התורה של גוי, הגוי יצבור ידע על מה שיש בישראל או אצל אחרים, אך אצל אדם מישראל הוא נעשה חלק מהעניין - מתקשר לעמ"י. כיון שבכנס"י הוא נעשה חלק ממנה וכל פרט יכול להיות מחובר לכנס"י ממילא העשיה של תומ"צ והריבוי של תומ"צ גורם לאדם להרגיש בקרבו את נשמת הכלל כולו.
מה ההבדל אם ההתקשרות היא דרך כנס"י או דרך הכלל כולו?
כנס"י זו יצירה כללית שנבראה בראשית, והיא ראשית הכל, וכל הדורות כולם הם תמצית הדור הזה. כל דור ודור יש לו נשמה כללית. האדם חש מה שקורה בדור. האדם צריך לחוש את מה שקורה בכלל. יש שתי צורות להתקשרות לנשמת הכלל - ע"י פגישה מציאותית עם הדור, ע"י חוייה עם הדור. הצורה השניה - יש פה פגישה אחרת לא מציאותית, פרקטית מעשית, אלא פגישה עם תמצית יותר עליונה של נשמת הדור. קיום התומ"צ של כל יהודי בדור מסוים, והקיום ע"י סגנון דורו והופעת דורו, מקשרו מצד המהות והתמצית לכלל. אינו מתקשר לכלל דרך הפרט אלא מצד זה שהוא מלביש את מה שיש באופן כללי בכנס"י, כל דור ודור יש לו לבוש המיוחד לו. אדם המקיים ומרבה לקיים תומ"צ מרגיש את הדור בתמצית היותר עליונה. כיון שהוא מתחבר לתמצית עליונה.
בתמצית זו מרגיש שלשה דברים: א וחש בכל מהותו את הצער של כנסת ישראל בשפלותה - מכיר את הפוטנציאל והטוב הגדול שיש בעמ"י שנמצאות בנסתר ואינם יכולות לצאת ולהתגלות ומרגיש שמשהו חוסם אותו וממעט את החיים הבסיסיים שיכלו להגלות בעמ"י.
ב ומתענג משמחת עולמים העתידה לפניה - כיוון שזיהה בכח את מה שיש בעמ"י אז יכול במידה מסוימת לצייר לעצמו את העתיד היפה הצפוי לעמ"י. עולם התענוג זה מצב לא של התאמצות לצאת לפועל אלא הכל שלם והרמוני (עפ"י המסילת ישרים). התחושה הדומיננתית יותר זה תחושת ההוה. ג - ומתפאר בהכרה עמוקה פנימית בהוד עליוניותה האלהית - זה מזכיר את ריב"ז שרואה ריבה המלקטת שעורים ואומר "אשריהן ישראל שבזמן שעושים רצונו של מקום זוכין וכשאינן נעשים עבדים..." עצם היות שעמ"י יכול להתבזות ע"י אומות שפלות זה מביא את ריב"ז לומר שעמ"י בעל סוד פנימי, ועליונותו של עמ"י בהחבא כשעמ"י במצב לא טוב.
אמנם, מבחינת קדושת המקום אז יש חורבן המקום חרב - זה ההוה המציאות קשורה למקום אבל הזמן פחות חרב הפגיעה של החורבן ב מקום אנושה בהרבה מהפגיעה ב זמן יש קדושת הזמן שקיימת כמו קדושת השבת שקביעא וקיימא וכן קדושת החגים שאמנם ללא עליה לרגל.
מה משמעות ה'זמנים'? בימי החגים מתנוצץ יותר רגש העתיד. יותר דומיננתי הרגש של מה יהיה בעתיד לכשיתמלא החסר של החורבן. ואז תהיה התגברות ויכולת יציאתה לפועל.
פשט הפסוק קריאה לעתיד. אך הרב לכאורה מחדש שכבר עכשיו שאנו עדיין בחורבן אנו על אף האבל מרגישים את גדלות העתיד.. ובעיקר במועדים אנו מרגישים ביתר שאת את הרגשת העתיד.
ההתענגות היא מכח העתיד. למען תמצו והתענגתם מזיז כבודה ההתענגות תהיה גם מצד יכולתה של האומה לצאת לפועל והנקודה הנסתרת תוכל להתגלות במלא מובנה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
