לפי מה שהבנתי, היהדות אוסרת על התאבדות, אבל מה שלא הבנתי זה את ההגיון שבזה. אלוהים בחר לתת לנו חיים, בלי לשאול אם אנחנו רוצים אותם או לא. לחלק הוא עשה חיים יפים, לחלק קצת פחות. ולחלק הוא לקח את הסיבה לחיות. אז אותו אדם שקיבל חיים שהוא בכלל לא רוצה, מעוניין להחזיר אותם לבעליהם המקוריים, אלוהים. הוא לא מבקש ללכת לגן עדן או לכל מקום אחר בעולם הבא, הוא פשוט לא רוצה להרגיש כלום, חושך נצחי, זה הכול. ועוד דבר שחשבתי עליו, מה אם זה רצונו של אלוהים ? מה אם הוא רוצה שהוא יתאבד ? מה אם המבחן האמתי זה להקשיב לנשמה שלך שכל מה שהיא רוצה זה למות ? ולא, אני לא חושב על התאבדות. פשוט זה מעניין אותי איך אפשר להעניש מישהו על דבר כזה. תודה מראש.

ב"ה שלום לך. הואיל והדברים לא מעשיים ברוך ה' אשתדל לענות בקצרה ובאופן בהיר, ואם תרצה אוכל להפנות אותך למקורות וללימוד שיתרום לך הן בתחום הזה והן בתחומים אחרים שהם לא פחות מעניינים וחשובים. אגע בשתי נקודות, הלכתית, ומחשבתית. אתחיל בהלכתית. כתוב בהלכה במקורות רבים שההורג את עצמו עובר על איסור מהתורה! למדים זאת מפסוק "ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש"! והיחס להורג את עצמו חמור מאוד, שאין לו חלק לעולם הבא, ושכל היחס באבלות אחר לגמרי, שלא מתאבלים עליו, שלא קרועים עליו ועוד. זהו איסור חמור מאוד לכל הדעות. מדוע הוא חמור כל כך? הריגה היא הדבר ההפוך ביותר לכל היהדות. היהדות היא חיים, היא מובילה לחיים, היא כולה מלמדת אותנו איך לחיות, ואיך לגלות את ה' יתברך בחיים. ואילו הריגה היא ההפך מרצון ה', שהיא מבטלת את עצם החיים. לכן, על כל העבירות כתוב שיעבור ולא יהרג, ואילו על רצח כתוב שיהרג ואל יעבור. ה' יתברך נתן לנו חיים, וזו המתנה הנפלאה ביותר שאפשר לתת. המון דברים אפשר לעשות בחיים האל, וכך גם אנו צריכים. אנו נקראים בתורה לנצל את החיים, ולזכות על ידם לתוצאות הנפלאות ביותר. אך אדם שלא יודע לנצל זאת, מפסיד את כל המתנה הנפלאה שה' נתן לו. לכן במקום לחשוב על הפסקת החיים, מדריכה אותנו התורה לפעול בהארכת החיים, במיצוי החיים. אני יודע שלפעמים קשה לאדם, שלפעמים הוא לא רואה מוצא, אך ראיה זו לא נכונה. אם אדם היה יודע כמה אפשר להשיג בשניה אחת בעולם ,הוא היה מבין שכל ההסתכלות שלו פשוט לא נכונה. שהעיקר תמיד טוב. ה' יתברך ברא אותנו כדי להיטיב לנו, וכשאנו לא יודעים למצות את הטוב הזה, אנו מגיעים לשאלות מדוע לא להתאבד. חשוב לדעת ולזכור תמיד שיש לנו אוצר נפלא שאנו נקראים לנצל אותו, לחיות אותו עד תום. אם תרצה אוכל לכוון אותך למקורות בנושא, אך כעת אקצר. בברכת הצלחה רבה ולימוד פורה הרב יצחק גרינבלט.