"מצטער ומי שאין דעתו מיושבת עליו ונכונה פטור, מפני שאסור להסיח דעתו מהם" (שו"ע, סי’ לח, ס"ק ט’) איך זה מסתדר עם מצבנו היום, שבעוונותינו אנחנו מתקשים מאוד להתרכז בתפילה ובתפילין?

בימינו זה עניין של ריכוז, אדם נורמלי מן השורה לא מאה אחוז מתרכז. בהלכה מדובר על חריגה כזו שקשה לו להתרכז בכלל.