אמי מארחת כל יום ילד בן 11, שהוא שכן מהאיזור, אחרי הלימודים בבית הספר. הוא אוכל אצלנוו מכין שעורים. יש לו חדר פה בו הוא צופה בטלויזיה ומשחק במחשב. הוא נמצא בערך 4-5 שעות ביום כאן. מספר פעמים הערתי לו שלא ישאיר את הטלויזיה ואת המחשב דלוק בו זמנית ושהוא עלול להיענש (אם הייתי יכול למנוע ממנו צפייה ומשחק בשניהם הייתי מעדיף לעשות כן אבל אני לא ההורים שלו והם מחנכים אותו לטמטום הזה וגם אכן ניסיתי לעודד אותו ללמוד ביחד תורה או כל נושא אחר, אבל "וישמן ישורון ויבעט") הסברתי לו שזה בזבוז של חשמל, [או שצופים בטמבליויזיה או שבמחשב], ושאדם צריך לחוס על ממון חברו. לאחרונה תפסתי אותו משחק במחשב עם הטלויזיה דלוקה. ואמרתי לו שאני קונס אותו ב-20 שקלים. עד שהוא לא ישלם את ה-20 שקלים , אין טלויזיה בגלל העיקרון של לחוס על ממון חברו. אמרתי לו שהוא יכול אף לומר להוריו מדוע הוא צריך לשלם 20 שקלים , ואני אשמח לדבר עמם להבהיר להם את המצב. השאלה שלי היא, האם הלכתית אני בכלל יכול לתבוע ממון ממנו, שהרי הוא קטן (שיש בו דעת, דרך אגב). הוא כן ישלם, אני בטוח, השאלה האם זה גזל? ממילא אני מתכוון לתת את זה לצדקה, אין לי מה לעשות עם הכסף הזה, אבל בתור עונש, איני מוכן לוותר על זה, כיוון שכסף (דמי כיס) הוא דבר שחשוב לילדים בימינו. אמי פאסיבית בנושא והיא אמרה שהיא מקבלת את שיטתי בנושא.

לקנוס את הילד על העבר אינך יכול, אך בהחלט אתה רשאי למנוע ממנו (בהסכמת אמך) לצפות בטלויזיה או לשחק במחשב על להבא עד שיתן 20 ₪ ולהסביר זאת להוריו. הרב ניר אביב