בישובנו יש מניין קבוע בשעה 6 בבוקר. המנין מצוצמצם מאוד (כ-5-6 אנשים שצריכים לצאת מוקדם לעבודה ועוד 4-5 אברכים שבאים להתפלל כדי לחזק את המנין). עכשיו כשהנץ בסביבות 6:20 האברכים מעדיפים להתפלל מאוחר יותר. האם עדיף להמשיך לחזק ולהתפלל במנין של 6 או להתפלל בנץ ובעצם לגרום להפסקת המנין הקבוע?

כתבתי בפניני הלכה תפילה יא, ט: "מי שעומדות בפניו שתי אפשרויות, להתפלל במניין לפני הנץ, שהוא זמן תפילה בדיעבד; או להתפלל ביחיד אח"כ ב'ותיקין'. לדעת רבים מוטב שיתפלל ביחיד ב'ותיקין', ויש אומרים שמוטב להתפלל במניין לפני הנץ, ובלבד שיתחיל ברכות קריאת שמע אחר 'משיכיר'. ויש לשאול בזה שאלת חכם. ואם מפני שכמה מהמתפללים יחליטו להתפלל ב'ותיקין' ביחידות יתבטל המניין הקבוע - מוטב שכולם יתפללו במניין לפני הנץ". והוספתי בהערה: "ונלענ"ד שכדרך לרבים עדיף לשמור על התפילה במניין, שהתפילה במניין מתקבלת, וכח הציבור גדול לשמור על קביעות התפילה, ורק הרוצה מתוך חסידות להתפלל בותיקין יתכן שעדיף לו להתפלל בותיקין, אבל בסתם, מוטב להתפלל במניין לפני הנץ. וק"ו בישוב קטן, שמקצת המתפללים צריכים לצאת מוקדם לעבודתם, ואחר הנץ אין באפשרותם לקיים מניין, שזוהי שעת הדחק ועליהם לקבוע את המניין לפני הנץ. ואף היחידים שיכולים להתפלל אח"כ ראוי שישתתפו בו. (אמנם אם ירצו לקום מוקדם ולהשלים להם מניין ולענות לקדיש וקדושה, ואח"כ יתפללו ביחידות ותיקין - רשאים".. ובטעם הדבר כתבתי שם: "למדנו בהלכה ד והערה 4, שלרוב הפוסקים, וכך נפסק בשו"ע פט, א, ומ"ב ד, הזמן שלפני הנץ כשר רק בדיעבד לתפילה. בנוסף לכך למדנו בהערה הקודמת שיש אומרים שאפילו כאשר התפילה במניין נעשית אחר הנץ, בכל זאת עדיף להתפלל בותיקין. לפיכך יוצא שלרוב הפוסקים מוטב להתפלל בותיקין ביחיד, ולא לפני הזמן במניין. וכ"כ אבני ישפה יד, א, ובילקוט יוסף ח"א ע' קלז. אמנם למדנו שלרא"ש ולרבנו ירוחם זמן תפילה לכתחילה "משיכיר", ובמ"ב פט, א, כתב לגבי הניעורים בליל שבועות שיכולים להתפלל במניין לפני הנץ. ובישכיל עבדי ח"ה או"ח י, ד, ובאור לציון ח"ב ז, ד, כתבו שעדיף להתפלל במניין לפני הנץ, שזהו מקרה של שעת הדחק, כי לא יהיה לו אח"כ מניין. וכן דעת החזו"א (הובא באש"י יג, ו)".