נפגשתי עם בחור חילוני שטען בפני כי מבחינתו אין נפש. הוא טען כי לא מוכרח שתהיה נפש מכיוון שמה מכריח אותנו להגיד כך, הרי ייתכן ואנחנו רק חומר. הרי כל הרגשות/זכרונות/ מחשבות וכולי הכל זה פעילות תאית במוח, אין בנו שם דבר שהוא לא על בסיס תאי. המוות לטענתו זה שפשוט התאים מפסיקים לעבוד. הוא עורר בי הרבה מחשבות ולא היה לי ממש לענות , אנו מתכתבים במייל והוא מחכה לתשובה ממני, בנוסף אותו בחור שאל אותי גם על הגמרא בשבת לט א שמופיע שם בתוך דיון הלכתי שחמי טבריא חלפי אפתחא דגיהנום. הוא שאל האם גיהנום זה בעולם הזה לפי הגמרא שם, עניתי לו שזה בעולם הבא, וכשמופיעים תיאורים בגמרא של הגהנום זה משלים (לא הכרתי את הגמרא שם) טענתי בפניו שהגיהנום הוא לאחר המוות והרי אין גוף אז ודאי שאש הגיהנום היא משל לתהליכים שעוברת הנפש לאחר המיתה ומשם הוא שאל אותי איך אי מניח בודאות שיש נפש. אשמח לתשובה בהקדם, גם לגבי עניין הגמרא שם, שהרי זה דיון הלכתי ומסיקים הלכה מזה שבאמת חמי טבריא מתחממים מאש הגיהנום וגם לגבי השאלה על ודאות קיום הנפש.

המהר"ל, בתחילת ספרו תפארת ישראל, מסביר שניכר לכולם שהאדם הינו בריאה משוכללת יותר משאר הבריות. ודאי שכוח היצירה והבחירה של האדם מפותח יותר מאשר של שאר הנבראים. אדם שואל את עצמו לשם מה האישיות הכל כך משוכללת. אי אפשר לומר שהשכלול נועד בכדי לחיות בעולם הגשמי. מבחינת העולם הגשמי בעלי חיים חיים חיים גשמיים לא פחות טוב. בעלי חיים דואגים לצורכיהם גם לללא כל השכלול שיש באדם. המודעות שיש באדם מחייבת לחפש משהו מעבר. קשה להעלות על הדעת שכל השכלול שיש בבריאה הזו היא רק בשביל החיים הגשמיים. מעבר לכך אם זו הבריאה אזי היא מאד לא מוצלחת. רוב החיים של האדם הם בהרגשה שחסר ולא שלם לו. יש בכך דברים סוביקטביים. אולם יש בכך גם דברים אוביקטיביים. קשה לקבל את בריאת האדם כבריאה שכל תכליתה היא החיים הגשמיים. כך יוצא שהבריאה היא כל כך לא מוצלחת. בנוגע לגהנם, הרמב"ם, בהקדמה לפרק חלק, מסביר שהגיהנם לא מבורר מהו. ויתכן שזה גם מקום בעולם הזה שאולי אנו לא יודעים את מקומם. וכךל לשון הרמב"ם: "אמנם גיהנם (עי' נדרים ח. ובע"ז ג ע"ב) הוא שם לצער ולעונש שישיג לרשעים, ולא פי' בתלמוד תואר זה העונש, אלא יש אומרים כי השמש תקרב להם וישרפם, וראייתם ע"ז מה שנאמר (מלאכי ג) הנה יום בא בוער כתנור, וקצתם אומרים כי הוא חמימות זרה תתחדש בגופותיהם ותשרפם, וראיתם על זה מה שנאמר רוחכם אש תאכלכם. ותחיית המתים הוא יסוד מיסודי משה רבינו ע"ה, ואין דת ולא דבקות בדת יהודית למי שלא יאמין זה אבל הוא לצדיקים, וכן הוא לשון בראשית רבה גבורת גשמים לצדיקים ולרשעים".