בעקבות ויכוח שהיה לי היום רציתי לברר את דעת הרב . האם צריך לקבל כל מה שכתוב בגמרא כאמת מוחלטת או שיש דברים מסוימים שנאמרו בעקבות התקופה בה נאמרו? הוא "הוכיח" שתורתנו אמת כי בגמ' יש חישוב מסוים של כוכבים שמתאים לדעת המדענים. אמרתי לו שמסוכן לבסס אמונה על זה כי מי אמר שעוד 20 שנה לא יגידו אחרת וכן אולי המספר הוא מרמז למשהו ולאו דווקא כפשוטו וכן יש דברים שלא נכונים להיום כמו שמי שנולד בחודש 8 נחשב כמת ושכינה נוצרת מזיעה ועוד.

אכן כל מה שכתוב בגמרא הוא אמת מוחלטת. לאו דווקא אמת מדעית, אבל אמת אלוקית. זה נכון שישנם ידיעות מדעיות שחכמינו מסרו לנו, וכיום שהמדע השתכלל אנו מבינים אותם אחרת, אך לא בגלל זה נאמר שיש טעיות בתלמוד ח"ו, אלא ננסה להבין כיצד ליישם את העקרונות שחז"ל מלמדים אותנו על המציאות כפי שאנו מבינים אותה כיום. עם זאת אין להכחיש שבכמה דברים דווקא המדע המודרני אישר כמה וכמה מן הידיעות שסברו מקודם שחז"ל טעו בהם, וכעת התברר שאמת דברו. אלא שבאמת לא מן המדענים אנו חיים ולא מפיהם אנו מוכיחים את האמת שבתורתנו. קדושתו ואמיתותו של התלמוד ושל דברי רבותינו נובע משני מקורות: האחד, קבלת האומה. כיון שדברי רבותינו נתקבלו באומה כולה הרי שקבלת האומה והסכמתה על הדברים הופכים את התלמוד לאמת של האומה שלנו. שעליה הסכימו כל הדורות. (וכפי שמאריך מרן הראי"ה קוק להסביר בספרו אדר היקר) והשני: מדרגתם של חכמנו, שהיו גבוהים ורחוקים מאיתנו מאוד ברוחב דעתם ובעיקר בנקיון מעשיהם וטהרת מידותיהם, ולכן גם הבינו הרבה יותר מאיתנו במדע המרכזי של עם ישראל - מדע האמונה. ולכן כל דבריהם אמת, לא במובן החיצוני של אמת מעשית ועובדות מעשיות, אלא במובן העמוק של אמת אמונית רוחנית. מובן שכדי לעמוד על דבריהם ולמצות את האמת הגדולה שטמונה בהם צריך עמל רב, ועזרה רבה מרבותינו הגדולים שבכל הדורות, שבעזרת ספריהם אנו יכולים לגשת וללמוד ולהפנים את חוכמתם של רבותינו. והדברים ארוכים.