שוב תודה על היחס והסובלנות שאני מקבל ואני שמח להמשיך בדו שיח בתקווה שזה יבנה אותי. מ"מ מס’ הערות למה שהרב כתב: הרב כתב: "אני לא יכול לומר שמיד בתחילת הלימוד יש את ההרגשות אותם פירטתי",כפי שכתבתי אני כבר 10 שנים בישיבה הרב כתב: "אולם ככל שאדם עמל יותר בתורה מתפלל באהבה רבה על לימודו ועל כך שדברי תורה יחדרו אל ליבו יש סיכוי שאדם יותר ויותר יזכה למאור שבתורה". התפילה שלי נבנית מלימוד האמונה ואני ב"ה זוכה לאותו מאור שלימוד האמונה מאיר את ליבי. הרב כתב: "לא מספיק שאדם יודע באופן כללי שיש חקירה שחוזרת על עצמה. חשוב שיהיה לאדם ידיעה שיש בה אחיזה יותר ברורה בדברי חכמים. עליו לדעת נפקא מינות ומקורות וכו’". חס וחלילה לימוד החקירה הוא לא באופן כללי אלא ע"י חשבון מדוקדק, ואכן אפשר לומר שחלק גדול מהחקירות ששגורות אצל תלמידי הישיבות "לא עובדות" חקירה צריכה להיות מקיפה בכל הסוגיות הקשורות לא יתכן שנסביר פעם את הרשב"א בכיוון מסוים ופעם שניה בכיוון ההפוך כך שאני לא חשוד בדבר (וודאי שהנפ"מ היא אינדקציה להבנה). הרב כתב: "נקודה שניה היא שיש חשיבות גדולה ליצירה אישית". הייתי שולח לרב מאמרים שלי שנתפרסמו אם זה היה עוזר. הרב כתב בסוף, על היחס בין הפשט לאגדה כיחס בין הלחם ליין. מדברי הרב עולה תחושה שאני תמיד חש שלימוד הנגלה הוא רק אמצעי אני אצטט מדברי הרב את הדברים הנוקבים: "האגדה שנמשלת ליין היא נקלטת טוב אצלנו רק משום שאנו לומדים אות ה במידה הרצויה. כך שגם אם אתה בלימוד התלמוד לא ממש מחובר אולם השמירה על האיזון בלימוד הוא דבר חשוב. כדי שלימוד האמונה יקלט אצלך בנפש יש חשיבות ללמוד חלק מן היום גם את פרטי התורה." אם אני מסכם את הדיון "לעת עתה" למעט אותו ערך פנימי אני לא אמור לגלות את דבר ה’ שמדבר אלי בסוגיות בב"ק. הבעיה שכך אמרו לי כשההייתי בשיעור א’, ועד היום אני שומע חברים שאומרים לי שכך הם מרגישים. אז אני לא יודע או שהם חיים בגן עדן של שוטים או שהם פשוט מחפשים לעצמם צידוקים. בברכה.

אנסה להוסיף על דברי. לא עומד אל מול עיני מה שכתבתי בפעמים עברו בכל אופן אם עלה מדברי שיש חלק בתורה שהלימוד הוא רק אמצעי אני חוזר בי ומבהיר את דברי. כל דבר מדברי תורה יש לו ערך עצמי. דווקא ההמשלה של הנגלה ללחם מעידה שגם הנגלה הוא המזון הבסיסי שמזין אותנו ולא אצמעי לעיכול הנסתר והאמונה. התורה היא ההוראה של דרך ה' וכיצד להפוך את העולם לעולם שהצדקה והמשפט יהיה ההוראה שמנחה אותו. הנגלה יש בו נושאים רבים. כל נושא מעיר נושא אחר שבהתגלות דרך ה' אלינו. חלק חושן משפט כפי שהזכרנו צריך ללמד אותנו את היסודות של הצדק והמשפט. יש עמדה לתורה בכל הנוגע לבניית חברה צודקת וחברה שבה נשמר המשפט. כשלומדים סוגיות מהבבות אנו לומדים על עקרונות המשפט והצדקה בעולם. נכון שלא בכל סוגיא באופן נפרד אדם יוכל לצייר את הצדק החברתי בעיני רוחו. אולם מהמכלול של כל הסוגיות צריך שיוולד לנו הציור הנכון של עקרונות הצדק והמשפט. למשל, במסכת בבא קמא השאלה של מידת האחריות של האדם למעשיו ועד כמה אדם יחיה חיים בזרימה או בחשש שמא יזיק. השאלה האם התשלום של הנזק הוא כדי שנחיה בעולם מתוקן לא מקולקל או שיש כאן מערכת של ענישה על הנהגות שאינה רצויה. הגדרת המצב של ממון שנגזל על ידי מישהו. מדוע הוא מתחייב באונס ומדוע הוא נחשב כקונה את הגזילה. חיוב על הנאה מרכוש חברך. אלו שאלות שהם עולות בכל יום. האם זו מידת סדום לתבוע זאת. איך להבין את הדינים של הירושה. האם הירושה מלמדת על כך שהרכוש הוא לא כל כך מוגדר רכוש האישי של האדם אלא הרכוש הוא רכוש המשפחה. כך כשאנו לומדים סדר נשים אנו לומדים איך התורה מגדירה את מערכת היחסים בין האיש לאשה. מהי מהות הקידושין. בלימוד סדר קודשים נלמד את הדרכים השונת של עבודת ה' וצורות שונות של עמידה לפני ה'. נכון שמושגים אלו נידונים בלימוד האמונה. אולם ככל שאנו נדע את כל פרטי הפרטים יהיה לנו ציור מדוייק של הדרך של התורה. הערך והכלל שאנו נחשפים לו באמונה יקבל משמעות לגמרי אחרת אם אנו באים עם כל המטען ההלכתי. הערך של לימוד ההלכה הוא בכך שאתה מגלה את דרך ה' בפרטי הפרטים. הכוזרי בספרו פותח בכך שהחידוש של התורה זה לא בכוונות אלא בכישרון וביכולת לתרגם את הרעיונות והערכים לחיים המעשיים. כיצד יהיה לנו תורה ללא לימוד בשני הצדדים האלו של התורה. נכון שזהו עמל ודרך ארוכה עד שיבנה בנו דבר שלם ומקיף. אולם אנו מדברים על דבר גדול ששווה להשקיע בו את כל שנות חיינו. זהו לבנתיים, אני מקווה שנמשיך עוד לברר את הדברים. כל טוב ולימוד חודר וממלא.