שלום כבוד הרב, בערב שבת סעדנו ולאחר מכן בירכתי ברכת המזון, אחרי כמה זמן אמא הגישה עוגיות (מזונות) ואפרסקים פתחתי את הסידור כדי לברך על המחייה ובורא נפשות ובהיסח הדעת ומהרגל בירכתי ברכת המזון ורק דקה אחרי שסיימתי הבנתי את טעותי. מה היה עליי לעשות? לברכך ברכה אחרונה כאילו לא בירכתי ברכת המזון? לברך רק בורא נפשות/על המחיה או לא לברך כלל? תודה מראש, איה

שלום וברכה במקרה כזה ברכת המזון פטרה את הברכה על העוגיות, אך לא את הברכה על הפירות, ולכן צריך היה לברך נפשות בלבד. הרחבה: השו"ע פוסק בסימן רח סעיף יז: 'ברכת שלש (הכוונה לברכת המזון. א.מ) אינה פוטרת מעין שלש, שאם אכל דייסא אין ברכת המזון פוטרתו אבל ביין ברכת ג' פוטרתו, שאם בירך על היין ברכת המזון במקום על הגפן, יצא; וה"ה אם בירך על התמרים ברכת המזון במקום על העץ, יצא'. כלומר מי שאכל מיני מזונות, ובירך ברכת המזון, לא יצא, ועליו לברך שנית, אך מי ששתה יין או אכל תמרים ובירך ברכת המזון, יצא ידי חובה. מקור דבריו בדברי רבינו יונה (הביאו הבית יוסף שם). וסברתו, שאע"פ שמיני דגן אלה מזינים לפחות כמו יין ותמרים, כיוון שיש להם אפשרות להתעלות לדרגת פת, ולא עלו, ברכת המזון לא שייכת לגביהם. כך ביאר המג"א (ס"ק כה). אמנם הפרי חדש (אות יז) כתב שדברי השו"ע אינם דברים של טעם, שהרי מינים אלה מזינים גם הם. וכן כתב להלכה באר הגולה. האליה רבה הוסיף שדעת הרשב"א והרא"ש והר"ן שלא כרבינו יונה, והביא דבריו גם במחזיק ברכה (ס"ק ג) לרב החיד"א והסכים עימו. וכן פסקו המשנ"ב (סימן רח ס"ק עה), כף החיים (שם ס"ק פז), האגרות משה (או"ח עג) והילקוט יוסף (סימן רח אות טז). ועל כל פנים מידי ספק ברכות לא יצאנו. וכן העלה בספר וזאת הברכה (פרק כד אות ג). אמנם לגבי שאר פירות, אפילו משבעת המינים, אין יוצאים ידי חובה בברכת המזון כיוון שאין לה שייכות לברכתם, כך משמעות השו"ע לעיל (שרק לגבי תמרים יוצא, כיוון שהם מזינים), וכך כתב המשנ"ב (ס"ק עו) וכך כתבו שאר האחרונים. וכן העלה בספר וזאת הברכה (שם ד), והוסיף שהוא הדין לכל שאר סוגי המאכלים (חוץ ממזונות, יין ותמרים כנזכר לעיל). בברכה הרב איתן מינקוב