בס"ד לרב שליט"א שלום ומועדים לשמחה יש לנו צלחת חלבית מפורצלן. בטעות הונח בה בשר בקר חם שאיני יודע את חומו אבל כשאכלו אותו אחר שתי דקות הוא היה פושר. האם ניתן להכשיר את הצלחת? בברכה

חגים וזמנים לששון ! אם אכן מדובר על צלחת שהשתמשו בה בדבר חלבי שהיד סולדת בו, וגם הבשר היה בחום כזה, לא ניתן להכשיר את הכלי כיון שכלי פורצלן דינו ככלי חרס שאין לו תקנה. אולם בהפסד מרובה, בני ספרד יכולים להקל לעשות הגעלה ברותחים ג' פעמים, לאחר שהכלי שהה כ"ד שעות. ובנידון השאלה, כיון שיש לנו ספק האם אכן הצלחת חלבית, וכמו כן לא ברור שהבשר היה בחום שהיד סולדת בו, יש להקל גם לבני אשכנז לעשות הגעלה ג' פעמים כנ"ל. מקורות: כתב המ"ב (סי' פ"ז סק"ה) וז"ל: "והכלים שאנו קוראים פארצליין [חרסינה], לענין שארי אסורים דינם ככלי חרס דלא מהני הגעלה". ונראה שהוא הדין לכלי פורצלן בימנו שיש להם מעטפת של זכוכית, כמבואר בשו"ע (סי' תנ"א כ"ג): "כלי חרס המצפין בהתוך זכוכית, דינם ככלי חרס" וביאר המ"ב (שם ובה"ל ד"ה בהתוך) שכיון שמצירפו את הזכוכית יחד עם החרס, אדרבה בזה בולע יותר. וכן הכרעת פוסקי זמננו (חזו"א או"ח סי' קכ"ב סק"ז, שו"ת יבי"א ח"ז יו"ד סי' י'), ובחזו"ע (הל' פסח עמ' ק"נ), כתב שבימנו יש להחמיר יותר, כיון שניתן להשיג בקלות כלים, ואין מועיל להם הגעלה. והנה מרן היבי"א (ח"א יו"ד סי' ו' כ"ג, הליכו"ע ח"ז עמ' ע"ב), כתב שבמקום הפסד מרובה, ניתן להכשיר כלים אלו ע"י שעבר כ"ד שעות ועשו הגעלה ג' פעמים. לדעת מרן החזו"א (יו"ד סי' מ"ד סק"ג) יש להחליף את המים בכל פעם. וכתב הבא"ח (קרח סעיף ט) שאם מדובר על בשר עוף, שאיסורו מדרבנן, ויש הפסד מרובה, יש להקל לעשות הגעלה שלש פעמים, כדין כלי חרס באיסור בשולי גוים. והוסיף הבא"ח (שם): "וכן אם הניח תבשיל בשר אפילו של בהמה בכלי שני של חלב". ובנידון השאלה, כיון שמדובר על צלחת שעבר עליה 24 שעות, ולא ברור שכלל נעשה בה שימוש חלבי חם, וגם הבשר שהונח עליה מסתבר שלא היה רותח, יש לסמוך על הגעלת ג' פעמים, ובמקום צורך גם לבני אשכנז. וראה בבא"ח שהעיר מעין זה בסוף דבריו (שם), שכל האמור הוא: "דוקא אם התבשיל חם שהיס"ב, אבל אם אינו חם כ"כ אין צריך הגעלה", ולכן במקום ספק כנידון השאלה, יש לנהוג כן, שמסתבר שהבשר לא היה רותח ולא ברור שאכן הצלחת נחשבת לחלבית. אולם כאמור במ"ב (לעיל ובסי' תנ"א ס"ק קס"ג), ובחזו"א (או"ח סי' קכ"ב סק"ז) מבואר שאין תקנה לכלים אלו. והעולה מן האמור, שבני ספרד יכולים להכשיר את הכלי ע"י שהכלי שהה כ"ד שעות, ועשו לו הגעלה ג"פ, ואילו בני אשכנז מחמירים בזה, כדין כלי חרס. בברכה נאמנה,