שלום ותודה על הזמינות... לפני מספר חודשים, כזמן שנהגתי נכנסתי קלות ברכב שהיה מאחורי. כשיצאתי החוצה לא ראיתי נזק ממשי. ומצד שני, איני יודעת בוודאות שלא נגרם שום נזק. לא רציתי להשאיר מספר על השמשה, כדי שלא ינצלו לרעה את המספר.. לקחתי את מספר הרישוי של הרכב. השאלה כמה מאמץ אני צריכה לעשות על מנת לנסות להשיג דרך משרד הרישוי (אם בכלל יסכימו לתת לי) את שם האיש ולנסות ליצור איתו קשר? תודה רבה! ובברכת שנה טובה!

שלום וברכה. נקדים שע"פ ההלכה אדם מחוייב לשלם על כל נזק שהוא עשה ואפילו נזק קטן שנעשה בשוגג, ולכן אם את יודעת שעשית נזק, צריך לעשות השתדלות כדי לשלם. אולם אם מדובר בנזק קטן שאין רגילות לתקן, וגם אינו מוריד את ערך הרכב, אין חובת תשלום. מקורות והרחבה: נקדים שבמקרה שנעשה נזק שמוריד מערך המחירון או שיש סבירות שאנשים מתקנים נזק כזה, אם הדבר ניתן לתיקון - צריך לשלם את עלות התיקון. ואם הנזק אינו עומד לתיקון - צריך לשלם את ההפרש שבין המחיר לפני שנעשה הנזק לבין המחיר העכשוי (יעו' שו”ע חו"מ שפ"ז א' ע"פ דברי הש"ך ונוש"כ שם). ובתחילה היה נראה לדמות את הדבר לדברי הפוס' וטעמיהם הנסובים סביב סוגיית השף מטבע של חברו בגמ' בב"ק, עי' רמ”א חו"מ סי' שפ"ו סע' ג' שפטור מדיני אדם וחייב כדי לצאת ידי שמיים כיון שאינו נחשב כגרמי אלא כגרמא, וכן דעת רוב הפוס' וכ"פ הש”ך שם בסק”א ובס"ק ז', ודלא כשו"ע שם ע"פ הרמב"ם שדין גרמא כדין גרמי (סמ"ע שם). ובש"ך סק"ז מביא יש"ש שפטור בשף מטבע משום שלא חיסר בגוף החפץ אלא הותירו שלם ואפשר לתקנו או משום שרק הפחית שוויו אבל גוף החפץ לא השתנה כלל. והנפק"מ במזיק כלי כסף וזהב באופן שרק קלקל צורתם. הקצות ס"ק י"א מביא עוד טעם לפטור משום דהוי היזק שאינו ניכר. מכאן ניתן לדמות לכא' לרכב שאם פיחת צורתו מעט בלא לחסר ממנו או שנצבע מעט בצבע הניתן להורדה - שפטור (עי' ספר משפט כהלכה סי' שפ"ו). ולפי האמור נראה שלפנים משורת הדין בפשטות חייב, אולם לדעת הנתיבות סי' ש"מ סק"ג משמע שלעולם המזיק חייב בתשלום הוצאות תיקון של חפץ שניתן להחזירו לקדמותו. עם זאת אדם יכול לטעון קים לי כש"ך. ואם חיסר אפ' מעט כתב הקצוה"ח סק"י וס"ק י"ב בשם תוס' - שחייב לשלם על כל הפחת. ולכאורה נראה מסברא שאם הרכב אינו חדש והוא מלא סריטות, אין אפשרות לחייב תשלום על כך אא"כ יש רגילות לתקן דבר כזה או שהדבר גרם להורדת ערך הרכב, ועדיין צ"ע. ואכן כבר מקובל להורות בבתי הדין, ע"פ מש"כ החזו"א בב"ק (סי' ו' אות ג') שאף שיש חובת תשלום על תיקון נזק שאינו מוריד תשלום, מכל מקום אם המציאות מורה שאין רגילות לתקן נזק כזה (ואין ירידת ערך המחירון של הרכב) - פטור מלשלם ואפילו לצאת ידי שמיים, וזת"ד שם: "...אבל אם עשה חפירות עמוקות שאין דרך בני אדם למלאתן שיעלו ביוקר מאד ודרך בני אדם לסבלן אז אי אפשר לו לתבוע למלאתן אלא יכול לתבוע פחת החצר וזו תביעת ממון ונראה דמודה בזה הרמב”ם וכו'". שנה טובה ומבורכת,