1. האם אני חייב להגיד את הוידוי בניסוח של הרמבם "אנא ה חטאתי עוויתי פשעתי לפניך...." או שאפשר להגיד במילים שלי כל עוד בוידוי קיים חרטא וקבלה לעתיד... 2. האם אפשר לצאת ידי חובה בוידוי בתפילה או בלב? ולא להגיד כל פעם אחרי שחטאתי וידוי אישי? 3.על כל עברה חייבים לעשות וידוי? גם עבירות יחסית קלות? לדוגמה: עם דברתי דברי חול בשבת עלי לעשות על כך וידוי בשפתיים? 4. אם קבלתי על עצמי קבלה. לדוגמה לכון בתפילה ולא כוונתי אלי לעשות וידוי משום שקבלתי על עצמי קבלה ועברתי עליה? (קבלה כללית ללא נדר) אני שואל בעיקר משום השאלה השנייה, איני מבין אך בנאדם שלצערו חוטא מספר פעמים ביום יכול לעצור את כל היום שלו באמצע, למצוא רגע של פרטיות ולעשות וידוי...

שלום רב לשואל היקר. א. ודוי יכול להעשות בכל נוסח, אלא שבנוסח יש כמה מעלות שלא כדאי להפסיד. אולם בשעת התפילה אין לשנות מהנוסח הקבוע. ב. ברמב"ם ובפוסקים עולה שוידוי צריך להיות דוקא בפה, חיתוך השפתיים חשוב כהוצאת מחשבת התשובה לפועל. ג. אכן על כל חטא צריך לעשות תשובה, והוידוי הוא חלק מתהליך התשובה. בוידוי המצוי לפנינו רואים שהוא נאמר גם על דברים שהם לא מעיקר הדין כמו שאומרים בין באונס בין ברצון. ד. התשובה נוגעת לכל דבר בהמלך חיינו, וכמו כן יש ענין להתודות סמוך לחטא לפני שמשתרש (כמבואר בספר שערי תשובה). אך אם זה דבר שחוטאים וחוזרים בתשובה צריך לעיין ברצינות התשובה שלא יהיה בגדר האומר אחטא ואשוב. יש להוסיף שנושא התשובה הוא גדול ועמוק וצריך ללמוד אותו כדי להגיע באמת לתשובה עמוקה. חזק ואמץ על כך שרוח התשובה מפעמת בך. בברכה נאמנה,