בס"ד . בעזרת השם בשנה הבאה אעלה לכיתה י"ב . בבית הספר מוקצבות לנו 30 דקות לתפילת שחרית . בזמן הזה אני מספיקה את רוב התפילה . אך , בימי חופשה , כשאני בבית , אני מצליחה בס"ד להקיף את תפילת שחרית מכל צדיה . שאלתי היא כזו: כשאני אומרת את ברכות השחר , אני מברכת בקול וכך מזכה את עצמי והשומעים באמן . כשאני בלימודים אני זוכה אף ליותר כשכל הכיתה עונה לי אמן . בעזרת השם כשתתחיל שנת הלימודים אני רוצה מחד להמשיך ולזכות את בנות כיתתי , ומאידך להספיק ולקרוא את כל חלקי תפילת שחרית - מה שלא מתאפשר לי בחצי שעה . ועל כן אצטרך להתחיל את התפילה מוקדם יותר ולא יתאפשר לזכות את חברותיי בעניית אמן. אז מה עדיף? האם זיכוי הרבים בעניית אמן עדיף לי מלהתפלל את תפילת שחרית בשלמותה ?

אם תספיקי את ברכות ק"ש ואת תפילת העמידה, וידוי אשרי ובא לציון עם שיר של יום ועלינו לשבח ותקצרי בכל השאר טוב שתזכי בעניית אמן על ברכות השחר ולוותר על אריכות בשאר. אבל אם תפסידי את מה שהזכרתי חשוב יותר שתתפללי ותוותרי על הברכה בקול.