שלום לרב. רציתי לשאול אם במעשה של ר אלעזר בן הורקנוס לא היה פגיעה בכיבוד הורים? שהרי אביו רצה שישאר לחרוש את השדה בוודאי מצטער מאוד ששמע שרוצה ללמוד תורה ובוודאי שנצער אביו עוד לאין ערוך כשבנו ברח ממש וגם הוא לא זכה להיות עם אביו ולכבדו בזמן הזה. האם לא מוטב לחכות כמה שנים עם הלימוד? וכמובן שיש נפקא מינה מהדברים

שלום וברכה. ראשית אציין שישנם כמה מקורות לסיפור של ר' אליעזר בן הורקנוס. בבראשית רבה מ"ב אכן מסופר שר' אליעזר ברח מבית אביו. אך בפרקי ר' אליעזר א',ב', כתוב שנגלה אליו אליהו הנביא ואמר לו שיעלה לירושלים לבית מדרשו של ר' יוחנן בן זכאי.ושם לא כתוב את הנוסח שר' אליעזר ברח אלא עלה לירושלים .לפי זה ניתן לומר שגם במקום שכתוב שהוא ברח אין זו בריחה שלילית ואסורה אלא הדבר הנכון שהיה לו לעשות במקרה זה. בהמשך הסיפור, כאשר עלה אביו ,הורקנוס, לירושלים לנשלו מירושתו , מתואר שם כיצד כיבדו ר' אליעזר ועמד בפניו. וכן מסופר במסכת קידושין ששאלו תלמידיו את ר' אליעזר עד היכן כיבוד הורים, והוא סיפר להם את הסיפור המפורסם של דמא בן נתינה. אנו רואים מכאן שר' אליעזר חלילה לא זילזל בכיבוד הורים. השולחן ערוך בסוף סימן ר"מ ביורה דעה כותב "תלמיד שרוצה ללכת למקום אחר, שהוא בוטח שיראה סימן ברכה בתלמודו לפני הרב ששם, ואביו מוחה בו, לפי שדואג שבאותה העיר הגוים מעלילים – אינו צריך לשמוע לאביו בזה" והוסיף הרמ"א "וכן אם האב מוחה בבן לישא איזו אשה שיחפוץ בה הבן – אין צריך לשמוע אל האב . מקור דין זה הוא במהרי"ק שורש קס"ז.שם מובא שכל דבר של מצווה שאביו מוחה בו אינו חייב לשמוע בקולו. וכן הביא שם ערוך השולחן. ויותר מזה , משמע מהמהרי"ק הנ"ל שכל ענין השייך לגוף הבן , ומשמע גם אם זה לא דבר מצווה, איננו חייב לשמוע בקול אביו. אמנם אם שומע בקולו הרי מקיים מצווה אך אין זה חיוב. ועוד מובא במדרש שיעקב נענש על 22 שנה שהיה בבית לבן ובדרך לשם ולא כיבד את אביו, ולכן יוסף נלקח ממנו 22 שנה ולא יכל לכבדו. אך על 14 שנה שלמד תורה בבית שם ועבר לא נענש. אף שגם שם לא יכל לכבד את אביו. עיקרון זה וודאי גם שייך ונכון לימינו אנו, אך נכון שאם יש לאדם התלבטות בסיטואציה דומה, יש להתייעץ עם רב שמכיר את הפרטים על מנת לכוון את האדם לעשות את הדבר הנכון ביותר עבורו ובעיקר את הדרך בה יש לעשות דבר זה. ברכה והצלחה.