ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- בית המקדש
- הכיסופים והבית השלישי
- ספריה
- יש שואלים
- גאולה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אשר ישעיהו בן רבקה
אמנם אין לדמות את מצב ארץ-ישראל בזמן הרמב"ן למצב היום. ב"ה היום בירושלים רבתי גרים מאות אלפי יהודים, ולארץ-ישראל כולה נתקבצו ובאו מליוני יהודים. אבל הביטוי של הרמב"ן "כל הקדוש מחברו חרב יותר מחברו" עדיין לצערנו הולם את המציאות.
איך להבין את התופעה הזו שבמקום הקדוש ביותר לנו, מקום השראת השכינה, אשר גם בעת החורבן נשאר בקדושתו, כפי שפסק הרמב"ם בהלכות בית-הבחירה (ו, טו) ובהלכות מעשה-הקרבנות (יט, א), כי קדושת בית-המקדש קדשה לשעתה וקדשה לעתיד-לבוא?
איך אפשר להבין את האפשרות הנוראה הזו, של חילול-השם נורא שכזה? זאת אנו שואלים ותמהים, ומבקשים בכל יום שני וחמישי: "עד מתי עוזך בשבי ותפארתך ביד צר?".
איך אפשר להבין, שדוקא המקום המקודש ביותר, הוא החרב ביותר?
כעין זה אמרו רבותינו זכרונם לברכה (יומא דף סט עמוד ב), שבזמן הקמת בית-המקדש השני, זעקו ישראל אל ה', ואמרו: אוי אוי, זהו שהחריב את בית-המקדש ושרף את ההיכל, והרג את כל הצדיקים, והגלה את ישראל מארצם, ועדיין מרקד בתוכנו. הכוונה ליצר-הרע של עבודה-זרה. אמרו: יצר-הרע ניתן כדי שנתגבר עליו ונקבל שכר. איננו רוצים אותו. ואיננו רוצים את שכרו. ואז ישבו בתענית שלושה ימים ושלושה לילות, ויצר-הרע נמסר בידם והוא יצא בדמות של גור אש מבית קודשי-הקדשים. וכשהוא יצא, אמר להם הנביא: זהו יצר-הרע של עבודה-זרה.
והדבר מפליא. מאיזה מקום יצא יצר-הרע של עבודה-זרה, היכן הוא, שכן הוא יצא מבית קודשי-הקדשים. ולדאבונינו הוא שוב חזר לשם, והחריב את בית-המקדש השני, והעמיד במקומו בית תפילה לנכרים, וכל זה מפני חטאינו, בגללם נתגבר כוחו של השטן.
אנו עצבים על חורבנו של בית-המקדש, וארץ-ישראל בלי בית-מקדש זה כמו גוף בלא ראש ולב, בית-המקדש הוא ליבו של עם ישראל וארץ-ישראל. עלינו להעמיד את הצפייה לבנין בית-המקדש בראש מאויינו, לכאוב את כאב חורבן המקדש בכל ימינו, ולהעמידו בראש שמחתנו, לזכור את צערה הגדול של השכינה שגלתה ממקומה ונמצאת בשבי ביד צר, לדעת כי ארץ-ישראל בלי בית-מקדש זה כמו גוף שלם בלי ראש ולב. בית-המקדש הוא לבו של עם ישראל, ליבה של ארץ-ישראל.
ככל שאנו עוסקים יותר ויותר בקדושתו של בית-המקדש, ומצפים ופועלים לבניינו, וככל שאנו נתפלל יותר ונעשה ככל יכולתנו להשיב את הר-הבית מקום מקדשנו אלינו, כן נתקרב יותר לקידוש ה' הגדול בבנין בית-המקדש, שיבנה במהרה בימינו אמן.
(מתוך ידיעון הישוב "בית אל" לפרשת נח ה'תשס"ג).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
